בין חיוך לדמעה.

בין חיוך לדמעה, בשקיעה אדומה, ממהרת לברוח איתך לשמיים

בין מתוק למבחיל, בין יפה ומבהיל,

צריכה להישאר איתך.

רק אתה תראה לי ירח כולו דבש,

רק אתה תעורר את נפשי,

רק אתה תפריד בין ישן לחדש,

בין חיים אפורים לשמיים סגולים,

בין לבכות ולצחוק במציאות של צבועים.

עם פרידה שנראית לרגע נצחית, עומדת תשוקה, זו תשוקה על טבעית

משיכה של כוחות, ולא ניתן להסביר, איך דווקא לנו כל זה יכול לקרות.

קרועה בין השניים, בין מציאות לחלום, כשעוצמת עיניים, רואה גיהינום,

מקום קצת אחר, מקום חם יותר, מקום שאהיה בו אני.

מבלי שאדע הגלגל יסתובב, ומבלי שאשמע את צעקות הלב הכואב,

אצטרך להמשיך, ולהילחם, כי בבוא היום, לא אהיה כבר איתכם.

כמו צבע שחור, לא מחזירה שום דבר,

לא חיוך ולא צחוק, ולא את אירועי העבר.

לבין חודש נולד וירח מלא, צריכה רק אותך...

בין חיוך לדמעה, בשקיעה אדומה, ממהרת לברוח איתך לשמיים

בין מתוק למבחיל, בין יפה ומבהיל,

צריכה להישאר איתך.

רק אתה תראה לי ירח כולו דבש,

רק אתה תעורר את נפשי,

רק אתה תפריד בין ישן לחדש,

בין חיים אפורים לשמיים סגולים,

בין לבכות ולצחוק במציאות של צבועים.

מותשת, תשושה, עייפה כבר כל כך, לא יכולה לומר שאני מתרגשת.

כבר לעולם לא יחזור המחר,

לעולם לא יתקן הוא את מה ששבר,

נשמה היא לא חפץ. נשמה היא אוצר.

אתה מסוגל להבין? הלכתי לאיבוד.

בגללך, אשמתך, אתה תמיד תסתור כל אפשרות.

אתה מבין? אני קרועה בינך לבין מציאות,

אתה רואה? הגעגוע מביא אותי לאיבוד השפיות.

אתה שומע? אני האחת מתוך מאה.

אני האחת בשבילך, ואתה יודע.. אני האחת ששלך, ואתה מבין.. אני האחת שתציל אותך.