לא רוצה, לא צריכה, חייבת.

אני רועדת לכאב, רועדת לטיפות הדם,

כמו אלכוהוליסט מכור, כמו נרקומן ללא מנת הסם.

זה לעולם לא יעבור, לעולם לא יגמר, אני ינשום כאב,

אני אשתוקק לכך, עד שדבר לא אזכור.

כמו עיניה שהשתוקקו לאוכל, אך קיבלו אז רק שתייה

כמו פניה שדעכו מיום ליום,

עכשיו אני כך יאבד תקווה.

מתרוצצת, שורטת קירות, אני צורחת, תנו לי רק טיפת דם אחת לראות,

אני לא יכולה כך, תתנו לי אותם,

את חבריי היחידים,

הם איתי לעולם.

המבט בעיניי הוא מבט מטורף, מבט של כאב, מבט כה נסחף,

הוא נסחף עם רצון ותשוקה לדימום, הוא נסחף עם כאב, עם הלב הפגום.

לא אירגע עד שלא אעשה זאת.

זה ילווה אותי בכל מעשיי.

אם לא אעשה זאת עכשיו,