אוֹתָם שָׁמַיִם

אוֹתָם שָׁמַיִם

אוֹתָהּ שֶׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתִּי

הַשֶּׁקֶט שֶׁהִתְנַפָּצְתִי אֶל חוֹמוֹתָיו

בָּעוֹלָם הַבִּלְתִּי נִכְנַע

הֶחַלָּשׁ נִגַּף

הֶעָדִין הַנָּסוֹג מִפְּנֵי הַלַּהַב הַקָּשֶׁה

דַּק מִמַּיִם

כְּשֶׁבֶר גַל עוֹלֶה

בַּזֶּרֶם הַגּוֹאֶה

זֶה הַקַּיִץ

פִיתּוּיָיו שֶׁעָמְדוּ בְּפָנַי

וְלֹא סָרוּ

וְרֶשֶׁל מַבָּטָם הַחַם

אָסוּף אֶל קִפּוּלֵי הַזְּמַן

לְלֹא הֵד

נִבְלַע

וְלֹא שָׁב

שַׁלְהָבוֹת אֱלוּל שׁוֹרְקוֹת

בָּרוּחַ הַדְּרוֹמִית הַחֲמִימָה

אֶת שִׁירַת יַהֲלוֹמֵי הַלַּיְלָה

אַתָּה כַּחֲלוֹם נֶּעֱלַם מִכַּפּוֹתַי

נֶעֱטַף בִּגְלִימַת נוֹצָה

בְּדִמְעָה מִסַּעַר וְסוּפָה

שָׁם בַּחוּץ

צִפּוֹר לֵילִית תַּפְלִיג בְּזִמְרָתָהּ

אֶל תּוֹךְ הָאֲפֵלָה

כְּאַבִּיר מַסָּעוֹת וָתִיק

מַּצְלִיף בְּרַמָּךְ הָעוֹנוֹת

עָצְמוּ בְּשׂוֹרוֹתֶיהָ

וְלֹא נָשְׁרוּ מִנּוֹצוֹתֶיהָ

טְלָלִים עֲנֻגִּים שֶׂל סְּתָו

הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים נִפְרָשִׁים

אוֹתָם שָׁמַיִם מֵעָלֵינוּ

יוֹנְקִים מִתְּחוּשַׁת נְשִׁימוֹתֵינוּ

קִּרְבָה

הַכֹּל אָסוּף

אָצוּר בִּכְנָפָהּ

כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ

וְגַם הַשִּׁכְחָה

@ מִשִּׁירֵי לֵאָה כֹּהֵן

Saturday. 26 May. 2009