השלג בפולין

השלג בפולין, נוטה למשוך את תשומת ליבי.

הלובן הזוהר שלו, הפתיתים הרכים, השלווים,

נוחתים לאטם ומכסים שטחים נרחבים, שבטח נראו שונים בתכלית טרם

ירד השלג, טרם הולבשו צורה חדשה. 

משהו בשלג הזה קוסם לעיניים אנושיות.

כל הקסם שראיתי בשלג פשוט שהתפוגג לאחר הביקור במיידנק.

בשנים ההן,

דם צבע את הלובן הבוהק,

הרגליים קפאו על המשטח האחיד, שכעת,

את העיניים הוא כבר לא מרתק.

שלג רך, שלג צח, בפתיתיו יוצר מסך.

מספר הוא סיפור, על רוצח ונרצח.

הדמעות, משדרות כאן כעת גל שקט.

לעולם לא אבין את שארע שם,