נבו

אֲנִי רוֹצָה לִבְכּוֹת בְּקוֹל רָם וְחָזָק

שֶׁיּוֹלִיךְ אֶת כְּאֵבַי הַרְחֵק מִכָּאן

אֶל פִּסְגַּת

הַהַר שֶׁבּוֹ  עָמַד מֹשֶׁה מִנֶּגֶד .

אֲנִי רוֹצֶה

שֶׁקּוֹל דמעותי יְפַכֶּה בַּמֶּרְחָב

וְיִקְשֹׁר עָב אֶל עָנָן

וְיָשׁוּב אֵלַי בְּזֶלֶּף דַּק

וְיַמְתִּיק לילוֹתַי

וַאֲנִי רַק דּוֹמַעַת חֶרֶשׁ

וְקוֹלִי לֹא נִשְׁמַע.

אַל תַּחְשְׁבֵנִי לְשִׁכּוֹרָה

אִלְמָלֱא דמעותי

הָיִיתִי תְּהוֹם חֲרֵבָה

וְאִלְמָלֱא  לָחַשְׁתִּי בְּקוֹלִי

כֹּל גּוּפִי אָלַם.