שנהב

עיניים עצומות נשמה ערה

נפש מציצה ממחילה קטנה

לכמה אני מקופלת עכשיו

ערך החוזק בלב השנהב

גילפתי שכבות עיצבתי אישה

רוך מתמיד בתוך דעה נחושה

יורדת ועולה נסגרת נפתחת

מעליות מונפות לעיתים גם מפחד

זוכרת גולם בתרדמה ממושכת

אחר כך עפה כמו פרפר מתעוררת

מעיינת בעמוד הכריכה של הספר

שם התקציר עליי מעלה בי זכר

חפיסת שוקולד מריר כוס נס בהיר

החיים שלי תמיד נכתבים בשיר

גם אם אני אמהל בעוד המון חלב