היא תישמע כמו שיר

בדבש המתחנף של פזמוני לבנט

מדוזת השרב גוועת

מעל הרחוב ששוב יטען, מסכן,

לאי שפיות זמנית, ללא הועיל.

כמו אסטרונאוט מחוץ לחללית

שליח על אופנוע מטרטר

מסיע פיצה או מכתב או זר

לבחורה שתיראה כמו סקיצה

של חלומך. הכובע הבוער

של השעון כבר מעלה עשן.

הלילה מתקרב, ויש לו זמן.

קיוסק של טוטו בפינת הרחוב

עוד מטאטא תקוות מיוזעות

מתחת לאספלט. ובכבישים

מכוניות כבדות רועות כמו עדר

של מפריסי פרסה מיואשים.

החושך מתעבה, כבר מרגישים

תקווה קלושה במזמוזי הבריזה. 

הים לא ממהר לשום מקום.

בתי קפה יורים צרורות של להג

לכל כיוון. השוקולד החם

של הכתף נשפך על הכורסה –

היא מאלפת את רגעי הנחת

במבטה למוד האכזבות.

החושך מתחזק. בעזובות

של השמיים דרדרי האור

שולפים את קוציהם. היא מדליקה

סיגריה ומאירה פניה –

הבחורה שתישמע כמו שיר