חזרה ליצירות
סיפורים

רינת ויוסי בחצות

עדה טלית | (29/04/2006 16:52) | 193 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
רינת ויוסי בחצות
חצות, ליל חורפי מעונן, רינת בחורה תמירה שער ערמוני גולש על כתפיה צועדת ברחוב העפל, רק נקישות עקביה נשמעים. פנסי הרחוב כתוצאה של הפסקת חשמל מהברק והרעם שהיו לפני כחצי שעהקצת לפני שרינת נטשה את המסיבה. היא חרדה ללכת בחושך ומאוכזבת. רק נקישות צעדיה נשמעים. מדי פעם היא עוצרת ומסתכלת אחורה נדמה לה שהיא שומעת רחש של צעדים מאחוריה, אך לא, אין שם איש, כנראה הדמיון מתעתע בה. היא מרגיעה את עצמה וממשיכה ללכת.
"יוסי היה יכול ללוות אותי בכל זאת היום פעם אחרונה למרות שנתקנו את יחסנו" היא חושבת וכעסה עליו מתגבר. "שנתיים היינו חברים עכשיו הוא נזכר להגיד לי שהוא עדין רוצה להיות חופשי".
יוסי לא היה שלם עם עצמו כאשר ראה את רינת עצובה יוצאת לבד מהמסיבה, הוא ידע שהיא גרה ברחוב שוממם המרוחק מביתה של רקפת שם התקימה המסיבה. הוא יצא אחרי רינת וצעד חרש בעקבותיה. היא הגיעה לכיכר לפתע הבריק הברק והאיר עליה. יוסי ראה אותה לאור הברק ככוכב זורח.
"עוד מעט ירד פה גשם זלעפות ורינת תרטב כהוגן" חשב יוסי, הוא שלף את הטלפון הניד מכיסו התקשר לתחנת המוניות והזמין מונית. הוא המשיך להביט בה כדי שיוכל לאסוף אותה בבוא המונית. רינת נעצרה מבוהלת מסנוור הברק ורעש הרעם היא חיפשה מקום להסתתר ולא היה איפה.
לפתע הגיחה מאפלה מונית פנסיה מסנוורים ונעצרה במקום שרינת עמדה מוכת הלם, היא הסתכלה לראות מי יושב במונית?  יוסי ישב מאחורי הנהג.
"בואי רינת כנסי למונית לפני שתרטבי מהגשם שעומד לרדת, נוכל גם לברר מה קרה ומדוע את כועסת עלי?"
רינת הביטה על יוסי ועיניה רושפות אש.
"יוסי אתה עוד שואל מה קרה? האינך זוכר שבשיחתנו האחרונה טענת שאתה עדין צעיר כדי למסד את יחסך? אמרת שאתה רק בן עשרים ושלוש. הרגשתי שאתה טוען שאני נצמדת אליךבכוח,נפגעתיואני מוכנה לשחרר אותך"
יוסי הסתכל על רינת וחשב: "איזה טיפש הייתי, האם רינת תרצה לתת לי עוד הזדמנות?" 
 

תגובות

חזרה ליצירות