יצירות אחרונות
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (2 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (1 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (2 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
רֵיקָה מִמִּלִּים (12 תגובות)
אביה /שירים -27/03/2024 09:15
שירים
אהבתישעת בין ערביים, והעצים מרכינים ראש לדרך, שקע זערורי ניכר באדמה, ממתין לאדם, גיששתי את דרכי בשריטת ירך, שעות קשות חורקות בלבי, פוצעות ימים של דם. ממרחקים העולם נושם את שיערך, חיוכך. קורי השינה מקיפים את נשימותיי, ואותי, ואבד מזיכרוני החלום, וקורי גופך, טרם אבדו בסערתי. אוחזים עוד בידיי הרועדות. אוחזת עוד רוחך בידיי הרועדות. רחש קל בין השיחים מקפיץ אותי, לא חושש לעצמי, ולא מאימת זר בעתי, רק שכבת אבק דק שגורה על פי, ממלמלת היא באפילה, לראותך אהבתי. --- אין לי שתיקה, אין לי רגיעה, ידי מוטלת כלאחר יד קפוצה ומתוחה נשענת היא, על ירכי הישנה, ומה אמלמל לי, העולם נושם את גופי המורד, ולעיני זרים רבים מנשוא - מורד בנשמתי המעונה. שעת בין הערביים. גיששתי את דרכי, קמוץ שפתיים, מרדת בעצבותי, את שבריי קימצת לידך, ועוד סערתי חובקת את הירכתיים, ירכתי הבדידות שהמסת, עוד מתפתלות בצווארך. רק שפתיים סדוקות, מלחכות בתאווה כל דמעה, לאחוז בך, אהבתי, ממלמלת הדממה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |