יצירות אחרונות
פריחת הדובדבן - פרק שמונה-עשר אורות של תקווה (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -21/07/2026 22:33
שמלת פרחים פותחת עיניים (0 תגובות)
jakuper /סיפורים -21/07/2026 20:00
שִׁירַת פַּעֲמוֹנֵי רוּחַ (2 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -21/07/2026 18:29
וואי-וואי-חם-נורא- (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/07/2026 17:41
התחלה חדשה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/07/2026 17:03
וְאָדָם עָשׂוּי חֲבָלִים הוּא (6 תגובות)
אלפי /שירים -21/07/2026 10:20
ואני כעבד הנרצע (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/07/2026 09:45
ראש חודש אב (12 תגובות)
מרים /שירים -21/07/2026 09:15
מִקְוֶה הַטִּפָּה (12 תגובות)
אביה /שירים -21/07/2026 06:43
שירים
פקשת "עקב"בס"ד 7.8.2009 השבת נקרא את פרשת "עקב", ונפטיר " וַתֹּאמֶר צִיּוֹן,..."מישעיהו השנייה משבע הפטרות הנחמה שקוראים אחרי בין תשעה באב לראש השנה. "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן",/דויד סמוכה ההפטרה נפתחת בדברי הנביא, יד, וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. טו, הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. ישעיהו מדמה מציאות שאינה מאפשרת, נתק,בין ישראל לאלוהיו. כמו שאם אינה יכולה לשכוח את יוצא חלציה, כך אלוקים לא יכול לשכוח יציר כפיו. דברי הנבואה נאמרו, בזמן המשבר הגדול של סוף בית ראשון. כאשר מעמדן של מלכות ישראל ויהודה, היו בהידרדרות גדולה לקראת חורבן ואבדון. טז, הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד. יז ,מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. יח, שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ. חרף חטאיו של עם ישראל, מוצא הנביא לומר דברי נחמה. תחושת האין אונים יוצרת תחושת אובדן, וברגעים קשים אלוקים כועס אך מגלה חמלה. הקב"ה אינו שוכח את בניו, הוא יקבץ מהגולה את פזורה בשעה הראויה , יוציא ממנה את מהרסיה ומחריביה, עד שיסירו את ידם מעלייה. פרשת עקב יג וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. יד בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים: לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ. טו וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ. משה ממשיך "בחזרה הגנרלית", על המצוות שקיבלו בני ישראל בסיני, שמירת המצוות וניצחון במלחמה, וזאת "עקב" שמירת התורה. מדבר בשבחה של ארץ הבחירה , סילוק עבודת האלילים, לא "כוחי ועוצם ידי" אלה כוח האלוקים, הוא שעשה את הניסים הגדולים . משה סוקר ומזכיר, את חטא העגל וחטא ישראל במדבר. מדגיש את תורת הגמול והעונש, שכר קיום המצוות ושכר אי קיומן. מוסר את החלק הראשון של קריאת "שמע" "וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ". את ציווי ברכת המזון, ותאור שבעת המינים בהם השתבחנו. ז כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. ט אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. י וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. שבת שלום!!!!!!!! תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |