נגן לי עוד ניגון אחד...

רבים הם עיטורי הזיכרון של חיינו

מסולסלים בשטיח ערבסקי בנימי ליבנו

ניגוני הקנרית כנוצה מלטפים את חושיי

בין העצב הנוגה או השמחה של ימיי

מעלים בי ימי עבר זרועי אהבה וצלילים

כבימי המקדש נשאה נפשי קולות זמרה נעימים

גופי היה כתוף, תשעה כנורות ושתי נבלים

מאוזן נפש גוף ורוח, נישא על כנפי הציפורים

אמור לי דויד התנגן לי עוד ניגון אחד על נבלך?

בשעת בין הערביים של ירושלים תפרוט על מיתרך?

צלילים קסומים מכושפים כיין משכר אדמוני

להפעים ליבי כמו פרח שזה עתה פרח צבעוני וריחני

נגן לי דויד עוד ניגון אחד לליבי השואל