הַצְּפִירָה

                                                     הַצְּפִירָה

כָּל שָׁנָה הִיא בָּאָה

בְּתִזְמוּן מְדֻיַּק.

עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת שְׁתֵּי דַּקּוֹת.

הַגּוּף נִמְתַּח

הַיָּדַיִם רוֹעֲדוֹת

הָרֹאשׁ מֻרְכָּן

וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת.

הַכְּאֵב בֵּן לְוָיָה צָמוּד

כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה,

כְּשֶׁעֲצוּב בָּאוֹת הַמִּלִּים

אַחַר-כָּךְ הַמַּחְשָׁבוֹת

וְהַשִּׁיטוּט הַיּוֹמְיוֹמִי שֶׁל הָעֵינַיִם

בָּאַלְבּוֹם הַפָּתוּחַ.

הַיָּד נוֹגַעַת בַּחִיּוּךְ

בַּמֵּצַח הָרָחָב

בְּפָנִים שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנִּים.

מִתְמַהְמַהַת

לֹא רוֹגַעַת

כְּשֶׁהַלֵּב בּוֹכֶה.

הַצְּפִירָה בָּאָה לְהַזְכִּיר

שארל'ה כָּאן חַי וְנוֹשֵׁם

מְלַוֶּה אוֹתָנוּ יוֹם-יוֹם