שירים

רפסודת געגועים...

 
 
 

בדרך ארוכה בה אני פוסעת

האין שלך נמצא בכל מקום

את צליל קולך אני עדיין שומעת

כמו בא ולוחש לי שלום

 

כתוב בספרים שהכול זה גורל

איפה הייתי שכתבו את שלי

אילו יכולתי לשנות למשל

הייתי מגרילה אותך לעד לצדי

 

העצב זה אגם של געגועים

זורמים לא פעם בלי כיוון

כל זיכרון הוא רפסודת חיים

בה אני נאחזת בכוחי האחרון

 

כי אולי רפסודה אחת קטנה

תשא אותי על הגל הנכון

ואז ככה בשקט ובלי כוונה

אצמיד אותך אליי לחיבוק אחרון
 
 
 
.+עדיין צעיר היה מלדעת שזכרון הלב מבטל את הרע ומאדיר את הטוב, ובזכות התכונה המחוכמת הזאת אנו מצליחים לעמוד בנטל העבר. אבל כשעמד על סיפון האנייה וראה שוב את הצוק הלבן של השכונה הקולוניאלית, ואת הנשרים העומדים בלי נוע על הגגות, ואת הכבסים של העניים התלויים על הגזוזטאות, באותה שעה הבין איזה טרף קל היה למלכודות הרחומות של הגעגועים.
-גבריאל גרסיה מארקס-
{ מתוך הספר" אהבה בימי כולירה"}
 
 

 

תגובות