המאור הקטן

אל תסערי סביב ירח ,
גם כוחו אובד לו לעיתים .
את נעוריו שלח אורח .
ופניו עולות על ההרים .

ובלילות קרים מופיע ,
זיו דמותו אשר הייתה
כרוח המנשבת על דלתך.
הוא דמה לאור ירח ,
אשר הומה על חלונך ,
מסיט דממה מקול נפשך .


פנייך החיוורות ,
להן נותרו
מהלכות על חלומות ,
אשר נשבו אחר ליבו .


אל יסער הוא הירח ,
על ליבך אשר פסע ,
על שבילים יפים מאושר ,
בין דרכי ההזיה .