צעד קטן

שלווה עוגנת במזח די רחוק

אפילו הסירה הקטנה ברחה

היא כבר שכחה את הטעם המתוק

החבוי בתוך מיצי הסוכרייה

יחפה ולבושה סדיני שיגעון

יצאה לחפש פירורי שלווה

השפיות תמיד  מקום אחרון

כך לפחות היא חשבה

בתוך בורות יבשים ועמוקים

חיפשה טיפה קטנה של שקט

אורות העיר הבליחו ממרחקים

העבירו בה צמרורים של רטט

אפילו דמעותיה יבשו בעיניה

הן הפכו לקרחונים דוקרניים

הקו הדק בין המציאות להזיותיה

חצה גבולות ללא רחמים

לצעד קטן לא היה חשיבות מעולם

כמו זה שעמדה על צוק לפני תהום

מחיר השיגעון  גובה מחיר מכולם