כבר לא

אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַתְּרִיס הַלָּבָן

בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא

מסיטה וִילוֹן וּמְצִיצָה מִן הַחַלּוֹן.

מֵחַכָּה לְאִמָּא שֶׁתַּחֲזֹר מִן הָעֲבוֹדָה

וּלְאַבָּא שֶׁלְּעוֹלָם לֹא.

הֶמְיַּת הַיּוֹנִים שֶׁקִּנַּנּוּ

בֵּין הַתְּרִיס הַלָּבָן

לְאֶדֶן הַחַלּוֹן

 כְּבָר לֹא.

הַדֶּבֶק שֶׁמְּחַבֵּר אֶת הַיָּמִים לִרְצוּעַת זְמַן אֲרֻכָּה

מְחַבֵּר  אוֹתִי אֶל הַבַּיִת הַהוּא בָּרְחוֹב,

בּוֹ  נִבְלַע אַבָּא

כְּיוֹנָה

וְשׁוּם דָּג גָּדוֹל

לֹא הַקִּיא אוֹתוֹ אֶל הַיַּבָּשָׁה.

 אוגוסט 2009–08–30