סדקים

סוף הקיץ  ואני רועדת מקור

זה הדם שלא זורם קפא לו בגוף

מבט לעתיד וכבר קשה לי לזכור

מתי ליקטתי לעצמי טיפה של צוף

בצל ערביים נחמה היא שלהבת

שהותירה השמש אחרי יום עבודה

אולי הדבש שנשכח לו שם בצנצנת

יאחה סדקים יחזיר עטרה ליושנה

בכפית קטנה מרחתי מהצנצנת על הלב

רציתי ליפול למלכודת הדבש של עצמי

ברקע ינגנו כינורות שיר דביק וכואב

ואני ארקוד לצלילים חושניים משלי

המיית הנפש משוחררת עכשיו

יכולה לטפס למעלה לעולמות רחוקים

לבקש משאלות שזורות בחוט שני וזהב

ולמלא באהבה את כל הסדקים