חזרה ליצירות
סיפורים

להעלם

Superchick | (04/09/2009 17:46) | 37 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אני רוצה להעלם מפה... ללכת כמה שיותר רחוק, שלא ימצאו אותי... להעלם.
אני רוצה להעלם מפה, להקל על כולם, להשרות תחושת שלווה על אלה שלא זכו לחוש זאת.
אני רוצה להעלם, כי זה לא ישנה לאף אחד, הם לא ישימו לב שאני לא שם יותר...
אני רוצה להעלם מפה, ולא להתחרט על זה, להרגיש שזה היה הצעד האחרון הנכון, אחרי מאות צעדים שגויים.
אני רוצה להעלם, לא משנה לאן, רחוק, קרוב, אני רוצה להעלם, שלא יוכלו למצוא את הכאב שעומד להתפרץ בכל שנייה מתוכי.
אני רוצה לדהות, אני רוצה שכל צבע חי בי ידהה, בדיוק כמו כל רגש שהיה בי, כל רגש שדהה ושאריותיו נשרפו בכאב שמהול בבדידות... כך אני רוצה לדהות.
אני רוצה להעלם, לא לאט... אני רוצה להעלם מהר, אולי כך הכאב הדוקר יצא מתוכי כלא היה מעולם, בלי שארגיש זאת שוב.
אני רוצה להיות בלתי פגיעה, אני רוצה שכל הכאב, שכל הדמעות, שכל הבדידות, יעברו דרכי, ולא יפגעו בי.
אני רוצה להעלם, כדי שביחד איתי ייעלמו כל התחושות ששוברות חלק, חלק ממני... ממה שאני, ממי שאני.
אני רוצה להעלם, כי לא באמת טוב לי... כי כשאני מחייכת, זה לא באמת מה שאני מרגישה, זה לא באמת מה שאני עוברת.
אני רוצה להעלם, להעלם באותה המהירות שאני מאבדת את עצמי, באותה המהירות שאני מאבדת את מי שהייתי, באותה המהירות שאני מאבדת את מי שאני עכשיו... אני רוצה להעלם באותה המהירות שאני מאבדת את מי שהם הכירו, את מי שהם מאבדים.
אני רוצה להעלם בתוך הסופה שלא מפסיקה להשתולל בתוכי... אני רוצה להעלם.
אני רוצה להפסיק להרגיש, אני לא רוצה לכאוב יותר, אני לא רוצה לדמם יותר את הכאב החוצה, להקיא אותו ולטהר את עצמי מכל הזוהמה שמתפשטת בתוכי.
אני רוצה להעלם, להיות לבד, כי אולי ככה הבדידות תתפוגג, כי אולי ככה... ארגיש שייכות.
אני רוצה להירדם, ולא להתעורר... זה יכאב פחות.
אני רוצה ללכת לאיבוד, אבל לא להרגיש אבודה.
אני רוצה ליפול, ושתהיה שם יד שתעזור לי לקום, יד שתחמם אותי שקר לי, יד שתקל על הכאב שלי, יד שתאחה את הפצעים שלי.
אני רוצה לבכות, לבכות דמעות שחורות, ולהרגיש אחרי זה יותר נקייה, יותר טהורה, אני רוצה להרגיש יותר טוב.
ואחרי הכול, אני עדיין אהיה אבודה, גם אחרי שהם יבואו, גם אחרי שהם יראו לי שאני לא באמת לבד, גם אחרי שאני ארגיש חום שלא הרגשתי זה זמן רב... אני עדיין אהיה אבודה, כי כבר איבדתי את הדרך מזמן, כי כבר טבעתי בכאב, ומאוחר מידי להוציא אותי משם.
הזמן אזל, ועכשיו... עכשיו מאוחר מידי להציל אותי.
כשאי אפשר להזיז את הזמן אחורה, להחזיר אותו לאיפה שהכול נראה נכון, כשמאוחר מידי, ואני עומדת לפסוע את הצעד האחרון שלי, שום דבר לא משנה יותר מלבד החנק בגרון והרצון להעלם.
אף אחד לא שם לב שהצעדים שלי, הולכים ונהיים שקטים יותר ויותר... אף אחד לא שם לב שאני הולכת ונעלמת.
אני רוצה להעלם כמשב רוח מהיר...
אני רוצה להעלם.
 
כל הזכויות שמורות ©

תגובות

חזרה ליצירות