קול תפילה

האופק נחת על החוף ונשבר לרסיסים.

חכות ארוכות רעדו כמו ריסים באוויר.

על מצח המזח הכבידו קמטי הגלים,

ודגל שחור התנוסס כמו כותרת של שיר.

בת קול אבודה במעיל מרופט שרוולים

חלפה על פניי ונגעה בכתפי ברכות.

וקרע הסתיו התמלא בתפרי המילים

לכמה שניות כואבות ונסגר לצמיתות.  

ראיתי אישה צעירה ויפה עד כאב

נוגעת בים וקוראת לשמיים בשמם.

הרוח טרפה את כנפי מעילה כמו זאב,

וקול התפילה הבודד התרחק ונדם.