סיפורים

החומה



זאת הייתה המוסיקה שעייפה אותי וגרמה לי להתנתק מהמציאות ולצלול לחלום פרובוקטיבי מתמיד.

אני זוכר עיר גדולה של שנות ה80 מזג האוויר קודר ומולי ישנה חומה גדולה, אני עומד ומסתכל
על כל ההשקעה שבזבזו על החומה הזאת לפני אלף שנה ומתפעל.
ישב על קצה החומה מישהו עם מגבעת שלבש מעיל חום והיה לו גם צעיף אדום.
צעקתי לו "היי!, מה אתה עושה שמה?!" אך מבטו היה שקוע באיזה נוף שרק הוא שם לב אליו
והוא אפילו לא הסתכל לכיוון שלי. הרמתי אבן מהרצפה זרקתי לכיוונו ופגעתי לו בכתף.
רק אז הוא שם לב אליי, הוא התבונן בי כמה שניות, ואז חייך, עצם את העיניים ונפל מהחומה.
אני לא הלכתי לבדוק מה שלומו, עניין אותי על איזה נוף בעיר המלנכולית הזאת הוא הסתכל.
תפסתי באלגנטיות על החומה, וישבתי בדיוק במקום שבו הוא ישב, וניסתי לראות משהו בנוף הבתים שהתחילו להישטף מהגשם שהתחיל לרדת. ואז שמתי לב פתאום, שמאחד הבתים יוצא למישהו עשן מהארובה, ויש עוד בית שגוגו אדום ודגל של איזו מדינה שרוע בה בגאווה. 
שמתי לב שלכל בית ובית יש את מה שאופייני לו באמת. הסתכלתי על כפות ידיי וראיתי שכף יד אחת ורודה יותר מהשכנה לה. הגשם התחיל להתחזק עוד יותר, אבל לי לא היה אכפת הייתי חייב לדעת 
במה מקודם האיש היה מרותק. "היי!, מה אתה עושה שמה?!" שמעתי מישהי צועקת מלמטה
לא עניתי לה לשנייה, ואז ראיתי שהיא מחזיקה אבן ומכוונת אותה לכיוון שלי.
רק אז הבנתי שבעצם האיש שמקודם נפל מהחומה הזאת לא בא לחפש כלום
הוא סתם היה איש פשוט שבחיו אהב להסתכל אך לא לגעת.
"אין צורך לזרוק את האבן הזאת" צעקתי אילה בחזרה. היא הפילה את האבן על הרצפה
ועלתה גם היא על החומה.
היא ישבה מאחורי מהופנטת בנוף "מה כל כך יפה?" שאלתי אותה, היא הניחה עלי את היד 
ואז דחפה אותי ונפלתי גם אני מהחומה.

כשהתעוררתי ראיתי שאני שוכב על הרצפה, המוזיקה נגמרה, קמתי מהרצפה, שתפתי קצת את הפנים, והלכתי באמצע הלילה לחפש את עצמי באיזה בר. ואולי גם אפגוש בחורה..

תגובות