יצירות אחרונות
השקת הספר ״לדוג תקווה״ (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -21/06/2026 11:36
בּוֹאִי נְדַמְיֵן ש... מוקדש ללנה היקרה שלנו.🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/06/2026 09:26
יונה,פינקי,והשמש (3 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -21/06/2026 07:12
חרוזים יקרים ו אהובים (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/06/2026 06:00
Ole ole נכתב בהשראת המונדיאל (2 תגובות)
Nesi /שירים -20/06/2026 23:46
קולע הסלים חלק ג (2 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -20/06/2026 21:53
הוא לא מכזיב (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -20/06/2026 19:50
שלמה המלך ושלמי הסנדלר / בשולי במת הדיון תוהו ובוהו / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -20/06/2026 18:18
מִתְּהוֹם אֶל אוֹר - לבמתהדיון (9 תגובות)
אביה /שירים -20/06/2026 15:53
ילדה קטנה בסנטר (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -20/06/2026 13:53
סיפורים
(2)"המבוך"המבוך
הכל נעלם במבוך הדרך, שורות של עצים, כבישים... נכנסנו למושב. המכונית נעצרה אל מול הבית,
השביל הוביל לבית דרך מלונת הכלב, עשב דשא ירקרק ביצבץ ונגע בפרחים אדומים מפוזרים בקצוות.
ואני ישובה מצומקת בחיקה של אימי,
פניה חרושות עייפות מזדמנת, לבושה בפשטות אילמת. בעודה שולפת סיגריה אחרי סיגריה ואני מביטה בה, לא מבינה לאן הגעתי ומה מעשיי בתוך עננת העשן, שנישרך אחריה. לצידה ישב גבר שחור, בלורית מתנפנפת. לא ידעתי מי הוא, הוא היה אבי. נהדפתי אל הבית כאחת משלל השקיות שחזרו עימי מבית החולים.
אחי הגדול, קיבל את פנינו בלפיתה נואשת בשמלתה של אימי, כשהיא מביעה את מורת רוחה אל מול המולת הבית.
הניחוני בפינת החדר, בתוך מיטה מלאת בדים מוזרים וריחות זרים;
הלסת הייתה נפוחה, כואבת עדיין מניתוחיי הניקוי והניקוז של הזיהום. למדתי להעלים כאב ולהחזיר כאב. הייתי מושכת את הכאב עד לקצה גבול הסיבולת שלי – ומשחררת. לחילופין מתפוררת מבכי.
למדתי לשרוד, למדתי לחיות בצל החיים שלי. למדתי לשיר. הייתי מפזמת בתוכי שירים. כשהרגשתי את הכאב צולב מבפנים, הייתי שרה לתוכי,משחררת כאבי. גדלתי לתוך בית ששרד תקופות קושי כלכלי; אבא קשה, מצליף חוקים. חשמל חיסכון. אימא קשת יום, עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה; לול תרנגולות, כלבים ומטע עשיר של תפוחים ואפרסקים. ואני, רצתי החוצה, לירוק שבטבע. רצה ורצה, רוחשת ריחות, רוחשת עצמי באדמה ביבליות, מורחת את גופי באפר ובחול, מתמזגת עם אימא אדמה. ילדת טבע. מצאתי מערה. שם פרחו נוריות. ישבתי שעות בתוכה, ללא כל רצון לשוב אל הבית. טובלת בפרחים ובריחות, הייתי הוזה מול הטבע, היוצר בי חיים חדשים. סוסים משתגלים, כלבים מיוחמים, פרות גועות המובלות להפרייה מהירה עם הפר המחכה לה ברפת. הפרדות הטמאות ותרנגולות מתרוצצות, אספתי ביצים, שרתי בקולי קולות, מחפשת אוקטאבות עולות ויורדות. חברתי לנשימה, הייתי כוכב יפה, משתלשלת לכל מקום, הבזקתי במוחי, במילותיי. יודעת חשבון, עונה, ממטירה שאלות קיומיות, יודעת הכל, חרוצה, שולפת זריזות מחשמלת, יפה, מפרפרת חיים, חולצת אבנים, מוצאת כסף, עושה קסמים. ציירתי, רקדתי על שולחנות, מעכסת בגופי, רקדתי לצלילי מוסיקה קצבית, כשכסף מודבק אל מצחי. כבר שם ידעתי עסקים. יפה, מסתובבת עם שמלות מיוחדות, עשירות בצבעים חושניים, מבריקה לחיים. ואז קרה, ואני ישנה והוא בא אל מיטתי, מדיף סירחון מצפוני. ריח האלכוהול נדף מפיו. חדלתי לנשום. סגרתי את רגליי, אחוזת אימה, משתוללת – והוא סוגר עלי בלחישתו המאיימת. עולמי נסגר עלי,
כך פתאום. חדלתי לנשום, חדלתי לחיות...
קישור לפרק הקודם
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |