בגילנו

ראיתי אותך בין אלפי הנשים

מנסה לחזור אל שנות העשרה

כן גם את רצית להיות אז גדולה

והנה היום, את מבקשת לחזור

ולהיות שוב ילדה קטנה

אמרת ששכחת כמה דברים

ואת רוצה לחזור לקחת אותם

אבל את לא יודעת

אם הם קיימים עוד

אני יודע שאין סיכוי

שתמצאי את מה שאיבדת

כולנו איבדנו דברים בדרך

כולנו נסענו רחוק מדי

מהמקום אליו היינו אמורים להגיע

לא כולנו יודעים

אם נסענו למקום אליו היינו אמורים להגיע

והנה אני מביט בך

ואת מזכירה לי

את כל מי שלא חשבתי

שאראה אי פעם

ילדים בני שלושים ששכחו איך זה להיות בגיל העשרה

ילדים בגיל חמש עשרה, שמתים להתבגר

רק לא יודעים איך

לפעמים בלילה אנחנו מעשנים את הסיגריה האחרונה ואז הולכים לישון

במיטה, ששנינו מחובקים

אנחנו מביטים בקירות

יודעים שפעם היתה כתובה עליהם האמת הגדולה

יודעים שפעם היינו מסתכלים עליהם וחושבים

שיום אחד הם לא ייעצרו אותנו

אבל עכשיו שאנחנו רואים אותם

אנחנו מבינים כל לילה מחדש

גם אנחנו לא למדנו להתבגר

גם אנחנו פעם רצינו להיות גדולים

ועכשיו את בין אלפי נשים

לעולם לא הבנתי לאן את רצה

לעולם לא הצלחתי לחזור

אל המקום אליו

את חזרת כל יום מחדש

כאן ירד גשם חזק

בזמן שאת רצת ברחובות

לחפש משהו שאבד

משהו שלעולם לא יחזור

היום אנחנו כבר לא מחכים לאמת הגדולה

אלא רק מביטים בבני העשרה

לראות אם הם דומים לנו

ואיך זה, שבגילם הם כבר כמונו היום

ואיך זה שאנחנו, לעולם לא נהיה עוד בגילם