11. על מעשה טוב שעשיתי.

תינוקות עכבר ורודים

עם עיניים עצומות

אחד מהם התחיל לנוע

ממש לכיווני

הרמתיו בידי

כה קטן ורך

החזקתי אותו

עיוור, עדין,

ליטפתי את ראשו

הרגשתי טוב

שמחה עלתה בי

ופתאום תפשתי

הוא לא עכבר

פתאום הבנתי

זה עובר

עובר אדם

בלתי מפותח

שרק בעוד כמה שנים יתחיל ללכת, לדבר,

רק בעוד שנים יבין את הזוועה

ואז ידעתי

באותו הרגע

שהוא קורא אלי בקול תחנונים מן העתיד

מסתכל לתוך עיני ומבקש שאעשה זאת

שאצילו,

שאגאל אותו עכשיו מגורלו

וידעתי שאני שליח אלוקים חיים

והידקתי את ידי עליו

וחשתי רכותו הופכת לקשה

בין אצבעותי המתעקלות טירוף

כמו בלון עורו הפך מתוח

עוד קצת

והסבל יגמר

עוד קצת אהוב

הוא התפוצץ לריר ודם

כמעט ולא סבל בכלל

וידעתי כי

מילאתי חובתי

חבל שלא היה גואל כזה

גם לי