חבצלות החוף

בשעת הדמדומים,

כשהשמש נושקת לגבעות ממול

השמים נצבעים כתום, הגעגוע ניטע.

לימים שהברושים זקפו קומה

שחבצלות החוף הסמיקו

לימים שבדיונות חול טיבענו רגלנו

כשהים נסוג לאחור ובנשימה עמוקה געש אלי חוף

כשגלים נשקו לחוף סחפו עימם

תהיות, תבואות, תחינות

בשעת דמדומים שכזו

הגבעות מרחוק מגירות דמעות של חוף

השמש נוטעת געגוע

ואני מתכסה בחול, דק וזהוב.

יבוא היום והחבצלות תפרחנה שוב.