איש אינו אוהב אותי. אני מרגישה ממש בודדה. בחיי הצעירים היו לי מספר חברים שרצו אך ורק דבר אחד- להגיע לפורקן. אבל ממני, לאף אחד לא אכפת. נבלות.
בכל שבוע אני וחברותיי יוצאות לארוחת בהריים שכזו בבית קפה. מזמינות מים בטעם אפרסק וסלט שלוש גבינות, מדברות על החיים, וצוחקות. סיגל מספרת על החבר שלה שפינק אותה ביום כיף בספא, רווית אמרה שבעלה לקח אותה ליום כיף בספארי, ואני- מה אגיד? אני שוב מקטרת שאין לי מי שיפנק אותי. 'החבר האחרון שלי פינק אותי בספאם למחשב', אמרתי, והן לא הפסיקו לצחוק.
הגעתי למסקנה שאני חייבת לשנות את חיי מהקצה אל הקצה. לכן פניתי לערוצי הטלוויזיה ונרשמתי לתכנית שתמצא לי אהבה בשניות.
הגעתי אל האולפן בו אמצא את אהוב לבי החדש. גלית גוטמן הסבירה לי את חוקי התכנית, ואני התרגשתי מאוד. מזמן לא חשתי התרגשות כה גדולה, לפחות מאז שהעיפו את דנה ממפרץ האהבה. ממש ייחלתי לכך שהיא תודח! לא ישנתי ימים ולילות רק מהמחשבה שהיא עוד שם.
בכל אופן, אני סיפרתי על עצמי מעט, והבנתי ששלושת הבנים שבאולפן רואים אותי. שאלתי כל אחד מה הוא עושה. אחד אמר שהוא עורך דין, השני רואה חשבון והשלישי- רוקח. האמת, שתמיד נמשכתי לרוקחים. יש משהו מגרה בעובדה שהחבר שלי בא במגע תמידי עם תרופות. בתור היפוכונדרית קבועה, הוא התרופה המושלמת בשבילי. בראשי כבר קבעתי שהוא ביתרון על פני השאר.
החלטתי להכשיל אותם. שאלתי מה הם יעשו אם יראו אותי מלאה בפצעים בפנים. הראשון אמר שיטפל בי עד שזה יעבור. חרטטן. השני סיפר כי יסע לחו"ל לכמה שבועות. רע לב שכמותו. השלישי, הרוקח שלי, אמר כי ימרח עליי משחה היכן שצריך, ויתמוך בי. תשובה דומה לראשון, אך הוא רוקח. בינתיים הוא מוביל!
השאלה האחרונה היתה היכן הם מעדיפים להינשא. הראשון אמר שבגן אירועים. קצת בנאלי אבל חמוד. השני סיפר שחלום חייו הוא להתחתן בגן ילדים. הזוי ביותר. האחרון, הפייבוריט שלי, אמר שהוא לא מוכן להינשא. לבי נשבר לרסיסים. אני כבר פנטזתי על כך שהוא יגיד שנינשא בבית מרקחת מלא בעובדים עם חלוקים לבנים, מוקפים בתרופות לכאבי ראש, גרון וטחורים. אך הוא לא אמר זאת. נעצבתי.
בשלב האחרון הם נכנסו לאולפן בלי שאדע מי כל אחד. הבטתי בהם. שניים מהם היו כל כך סבירים, השלישי חתיך. גלית הפצירה בי לבחור מישהו. בחרתי בחתיך כמובן, הרי אני רוצה לשמור על הגנים המהממים שלי, ולשבח אותם עוד. היא הודיעה לי שבחרתי בדרור, רואה החשבון. ביקשתי לדעת מיהו הרוקח. גדי, שמו, לחץ את ידי, וביקש סליחה. אמרתי לו שזה בסדר, לא נורא. הוא שוב ביקש סליחה עם דמעות בעיניים. לא הבנתי מה קורה כאן. "אני מצטער, הכריחו אותי לומר שאני לא רוצה להינשא כרגע, זה לא נכון". דרמה גדולה התחוללה באולפן, אך מאבטחים הוציאו אותו מן האולם מבלי שיכלתי לגלות פרטים נוספים.
יצאתי החוצה בסערת רגשות. האם אהוב לבי החדש אכן רצה אותי? אך כבר בחרתי בדרור החתיך. ישבתי בחדרי ושתי דמויות צצו מעל ראשי. המלאך הטוב אמר לי ללכת לגדי ולברר מה קרה. השטן השחור אמר לי שאני עומדת למות. אחר כך צחק עליי כשנבהלתי ואמר לי להישאר עם החתיך. ישבתי, חשבתי, הטלתי מטבע, אן דן דינו, עץ או פלי, תלישת עלים מפרח, ועוד שיטות בחירה מודרניות.
הגעתי להחלטה אמיצה- למרות שרציתי את גדי, אני לא יכולה שלא ללכת עם הגירוי העצום מדרור. יש לו ריבועים בבטן! לגדי יש, מקסימום, טבליות של אקמול בבטן. זה נחמד, אבל...
חברותיי תמכו בהחלטתי. 'אופי זה לא משהו חשוב. היופי הוא הדבר החשוב מכל', אמרה לי רווית. סיגל תמכה בדבריה והוסיפה כי 'מה תגידי לילדייך כשיראו שאבא שלהם דומה לקוף? מה תעשי אז?'. הסכמתי איתן. מזל שיש לי חברות חכמות המפצות על טיפשותי.
כשהלכתי לדרור, סיפרתי לו על הפינוקים שחברותיי השוות מקבלות. ספא, ספארי, ספפה של עמינח. הוא צחקק ואמר- 'פינוק, הא? יקירתי, הקשיבי. אני לא יודע באיזה עולם את חיה. התכנית נועדה רק כדי להכיר. ריאליטי? תכירי במציאות שלך. כאן תעשי מה שאני אגיד לך'.
אז עשיתי. כיבסתי, תליתי, שטפתי, ניקיתי, עליתי, ירדתי, קניתי, בישלתי.
נישאנו בטקס צנוע בגן 'ברוריה', לעיני 20 ילדים קטנטנים.
החיים שלי השתנו מן הקצה אל הקצה,
אך לפחות יהיו לי ילדים יפים.
הרי מה טוב יותר מילד דוגמן?
מכוער שיורדים עליו בלי סוף בגן?
