אל הים

אל הים – כתב אלי פרץ

מהלכת יחפה בחול הזהוב

בליל כסוף ירח,

בכסופים אל אהובה.   

והחול חמים ומפנק

 ויש שהחמימות גוברת

עד לכדי כוויה.

 פסיעה ועוד פסיעה

 מתקדמת לעבר גלי הים

וליבה הומה אל הימים

ואל החיבוקים,

 כים המקדם פניה בהמיה גואה.

ומבטה נוגה אל הגל  

המסיים דרכו ברחש חרישי

בדגדוג הקצף שנמוג.

והים נסוג עת נסוג החול

 מתחת לרגליה.

עוד פסיעה,

 וגל במלוא אונו

נשבר ומתגלגל לקדם את פניה.

אל שברי הגל מאיצה פסיעותיה

לקבל את פני הגל הבא

ואת הבא ואת אחריו שבא,

עד כי הכל נדם,

עד כי הכל דמם.