זמנים

זמנים

על זרועותיה העצלות של השמש

מונחים מחוגי השעון.

אצבעות זקנות המושטות אל אורה

לא יספיקו.

בפנים הללו,

שחורות ממסעות,

ניתן לראות את היד שנקמצה,

כולה ציפורניים חופרות.

תוגת השנים הרפתה אותן,

זעזעה אותם קווים ששורטטו

בקפדנות כה רבה.

שרירי שיגרון התובעים

גמול ומנוחה כצורך עיקש

תוחמים את גבולות הימים.

ובראש הגבעה האפורה

מוטים הפנים החוצה,

צופים ממגדל השמש.