בשבועות האחרונים עסקתי בטעויות רבות של סופרים ומחברים בבואם לשווק את ספרם לתקשורת, וזאת באמצעות יחסי ציבור. השבוע הבאתי כמה שגיאות בולטות נוספות.
לצערי, אלה לא השגיאות האחרונות שניתן לעשות בשיווק ספר לתקשורת.
לשם כך אצטרך לפחות חלק נוסף אחד, אותו אפרסם בקרוב.
-
מתחילים מאוחר מדי
מחברים רבים לא יודעים להעריך מתי בדיוק שווה להתחיל את מאמצי יחסי הציבור לספר שלהם, ולעיתים קרובות ביותר הם מאחרים, וגורמים לעצמם לנזקים מיותרים.
מדובר בעיקר במחברים שמוציאים ספריהם שלא במסגרת הוצאה ממוסדת, הוצאה שיש לה מחלקת יחסי ציבור המתמחה בתזמון נכון ליח"צ של ספרים.
כך קרה לי למשל שפנתה אלי מורה שכתבה ספר ייעוץ על ימיהם הראשונים של תלמידים בבית הספר, שחררה את הספר לחנויות בשבוע של תחילת הלימודים (תזמון מעולה), אך נזכרה להתחיל ביחסי ציבור רק כמה ימים לפני הגעת הספר לחנויות.
היא כמובן פספסה את התזמון הנכון במספר שבועות לפחות.
צריך לזכור שלכל ספר כמעט יש עיתוי נכון מאד להוצאתו.
נושא הספר הוא על פי רוב מה שמכתיב תזמון טוב להוצאת הספר, ויש להקפיד להתחיל את הקשר עם משרד יחסי הציבור כחודש וחצי לפני שהספר יוצא לשווקים, ולא יאוחר משלושה שבועות לפני ההוצאה.
מחברים רבים לא מודעים לכך שגיליונות חג למשל נסגרים כחודש לפני יציאתם.
(ספר מתכונים המבוססים על גבינות לקראת חג השבועות חייב להתחשב במידע הזה – אם הוא רוצה להיות מוזכר במוספי החג).
כל עולם תזמון התקשורת זר למחברים וסופרים, והערכות הזמן שלהם שגויות לחלוטין. התוצאות טרגיות.
השקה שמאחרת במספר ימים זוכה לתגובה עייפה מהתקשורת. מדוע?
מפני שבאותו נושא בדיוק עסקה התקשורת בהרחבה מספר ימים קודם לכן.
("עכשיו אתם באים לי עם ספר על נפלאות הצום? גיליון יום כיפור כבר סגור. תחזרו ב-9 באב, או בצום גדליה").
חשוב על כן להתייעץ כמה שיותר מוקדם עם אנשי יחסי ציבור המתמחים בייחצון ספרים ולשאול אותם לדעתם מתי שווה לתזמן את יציאת הספר.
אה, ובנקודה זו אני חייב להזהיר אתכם שתופעת 'הסמוך' או ה'אני יודע יותר טוב מכולם', דופקת אותנו הישראלים בצורה הכי קשה. כמו שהקולות הללו לא עוזרים לנו לעצור את הרכב ולשאול איפה לעזאזל הרחוב אותו אנחנו מחפשים, הם גם מקשים עלינו לפנות לייעוץ לגבי הספר שלנו.
מי שלא מתייעץ לגבי תזמון הוצאה, ופועל רק לפי האמונות שלו, יחליט על פי רוב על תזמון קלישאתי וטרגי, וימצא את עצמו בפקק יחד עם כל אלה שחסכו כמוהו. ועל כך בסעיף הבא.
-
לצאת עם הספר לקראת שבוע הספר
סופרים רבים מאמינים שדווקא בתקופת שבוע הספר, התקשורת תיטה לעסוק בספר שלהם, ואכן, התקשורת עוסקת בהרבה מאד ספרים בתקופה זו של השנה.
אותם סופרים ומחברים חושבים לתומם כי זוהי הזדמנות חד פעמית שאסור להחמיצה.
אני טוען שזו טעות קשה, בייחוד כשמדובר בסופרים אלמוניים.
לקראת שבוע הספר, ובמהלכו, בשל עיסוק העיתונות בכתבות על ספרים, התחרות בין הסופרים והספרים דווקא מחריפה, והסיכוי של ספר חדש עם מחבר אלמוני להיכנס לעיתון וליהנות ממכירה מוגברת של ספרים הופך להיות נמוך מאד.
דווקא בתקופות מתות יחסית בתקשורת, כמו יולי אוגוסט (עונת המלפפונים) או תקופות חול המועד השונות, נוצרות הזדמנויות פרסום מצוינות עבור ספרים שלא עומד מאחוריהם מחבר מפורסם.
יחד עם זאת, חייבים לזכור כי בתקופת החגים, עיתונאים רבים יוצאים לחופשה, ועל כן שווה להעביר להם את הספר לפני החגים, כך שיספיקו להכין עליו את הכתבות שיפורסמו בשמם בעת היעדרותם.
-
מצפים להרוויח כסף ממכירת הספרים
חלק לא מבוטל מהמחברים וסופרי הביכורים מפנטזים להרוויח כסף ממכירת הספר שלהם.
יש כאלה שמאמינים אפילו, שמכירות הספר שלהם יוציאו אותם ממצבם הכלכלי הקשה.
אז זהו, שבישראל אין כמעט מחברים שמרוויחים כסף רק ממכירות ספרים, ואני מדבר גם על סופרים ידועים, מהשורה השניה, וביניהם גם חתני פרס ספיר (המלא והמפוצל).
יהיו כאלה שיגידו, "טוב, בטח, ההוצאה לוקחת לסופר את כל הכסף. אנחנו מעדיפים להוציא את הספר באופן פרטי, ולקחת את כל הכסף לעצמנו". או, "אם חנויות הספרים והמפיצים לוקחים 60% ממחיר הספר, אז נמכור אותו באינטרנט".
אז זהו שהמציאות טיפ טיפה יותר מורכבת מפנטזיית ההתעשרות של סופר הביכורים העצמאי (בייחוד הישראלי).
מכירות הספרים באינטרנט באמת מתרבות, אבל בשביל שספר יהפוך ללהיט גם באינטרנט הוא צריך להיות נוכח מול עיניו של ההמון, אם בפרסומות, אם על מדפי הספרים וחלונות הראווה, אם בביקורות וראיונות בתקשורת, ואם כהמלצה של מוכרי הספרים בחנויות.
ושוב, אני יודע, היו גם מקרים, מעטים, שונים לחלוטין, של הצלחות פנומנאליות למכירה מחוץ לרשתות הספרים, אבל רובנו לא פנומנאליים, ויש לפחות פי עשרה סופרים שלא הצליחו למכור מהדורה אחת מספרם (1000 ספרים) מכאלה שהצליחו.
אגב, רוב מי שמוציא את הספר שלו על חשבונו לא מוכר מהדורה מלאה.
המוציאים לאור בעצמם, עושים זאת או בדרך עצמאית לחלוטין, או במסגרת הוצאה לה הם משלמים באופן גלובלי על חבילה שלמה של עריכה, עימוד, הגהה, הדפסה, הפצה, פרסום ויחסי ציבור.
בשני המקרים, רוב רובם לא מוכרים מהדורה אחת (1000 ספרים) ומסתפקים במכירת מאות ספרים ואפילו פחות.
יתרה מזאת, גם רוב הספרים שיוצאים בהוצאות מוכרות וממוסדות, לא זוכים למכירה של מהדורה שלמה, לפני שהספרים שלהם נמכרים לפי קילו.
כשספרים מגיעים לרמה בהם הם נמכרים ב-20 ₪ ברשתות, אף אחד לא הופך למיליונר, חוץ אולי מבעל הרשת.
ספרים בהוצאה עצמית, ללא יחסי ציבור, ללא הפצה ברשתות הספרים הראשיות, מתקשים להגיע לתודעת הציבור, גם אם יש מאחוריהם אתר אינטרנט חדשני, ובאנרים פזורים ברחבי הרשת לקידום הספר.
זכרו, ספר שלא יוצא בהוצאה מוכרת כמעט בטוח שלא יצליח להשתחל למדורי הביקורת.
20 ספרים יוצאים ביום בישראל, וכמעט בטוח שהספר שלכם יישכח, וינוח לו חודשים ושנים באריזות הפלסטיק בהם נח עת הגיע מבית הדפוס.ולכן, איך שלא תהפכו את זה, כמעט בלתי אפשרי לעשות כסף ממכירת ספרים.
אבל רגע רגע, לא להתייאש – אפשר גם להרוויח מספרים!
לא, לא כל מה שכתבתי בפיסקה הקודמת זו שטות. בכלל לא. הכל אמת.
אבל, ניתן בכל זאת לעשות כסף מספרים.
לא מיד. ולא ישירות ממכירת הספר.
אני טוען שלא חייבים להפסיד כסף מהוצאת ספרים, ויש כאלה שמחזירים את ההוצאות ואף מרוויחים סכומי כסף יפים ממכירת ספרים. אז מה אני בעצם אומר?
הרווחים מספרים יגיעו ממקורות אחרים, להם משמשים הספרים כמנוף.
אין כמו ספר על מנת למנף את הסופר להופעות מאד נראות בתקשורת, ולקדם פעילויות עסקיות רווחיות, כמו סדנאות, הרצאות ושכירת שירותים מכותב הספר.
הספר ממתג את הכותב כמומחה ומבין בתחומו, הוא מספק אמתלה טובה מאד לזמן אותו לתקשורת שוב ושוב. כמו כן, מכירות הספרים דרך הרצאות וסדנאות, שלא דרך מערך השיווק של רשתות וחנויות הספרים, יכולות בהחלט לעבור את 1000 העותקים.
מעבר לכך, לא כולם מצפים להרוויח מספרים.
חלקם הגדול של המחברים מפסידים כספים במודע, מפני שרבים מהם מוציאים את ספריהם על מנת לזכות בהכרה. ההכרה יכולה להגיע אליהם מסביבתם המיידית, מהקהילה המקצועית שלהם, ומכלל הציבור.
לכן פניה של מחברים אלה אל יחסי ציבור יכולה לספק להם בדיוק את המטרה שלשמה פנו לכתוב ספר.
הופעות בתקשורת בשל הוצאת הספר יכולות להביא להכרה רחבה בהרבה מהשהייה על מדף הספרים ברשתות, גם אם בסופו של דבר לא יימכר אפילו עותק אחד מהספר.
-
אלה היו עוד כמה מיתוסים שאני מקווה שאתגרתי לגבי יחסי הציבור לספרים.
למי שהחל לקרוא מהמאמר הנוכחי, מדובר בחלק שלישי במאמר ארוך הסוקר שורה של שגיאות אותם עושים סופרים בנסותם לקדם את הספר שלהם בתקשורת. שגיאות אלה לא סודרו בסדר חשיבות, וכל אחת מהן תורמת בתורה לכישלונו או להצלחתו התקשורתית של הספר. בימים הבאים אפרסם פה חלקים נוספים מהרשימה הארוכה הזו של טעויות המחבלות במאמצי יחסי ציבור לספרים וסופרים.
-
הכותב, רן שריר, מנכ"ל משרד יחסי ציבור 'שריר תקשורת'
-
למאמרים נוספים על יחסי ציבור שווה ללחוץ על הקישור
