ביתי האחר בפריחתו

שוכנים מלאכים בדמות אנשים.

עם שם וחזות לבושי סמכות,

 עיניי וליבי זכו לעשות היכרות.

מדי א' בקולות אדירים,

אל ריבוע ושמו 'כיתה' בכל יום פוסעים הנבחרים.

שקט,שמחה וחיוך עלי פנים,

 ריבוע שקט אל מול שלוות עולמים.

סולם לי אחד ושלבים בו רבים.

כנפיים אין בנמצא אך קיומן וודאי הוא אי שם בפנים.

קשת אחת- אהבת מיתרים אוהבים.

מיתר חלוד- אלפי חלקיקים מוזהבים.

על בית הפרחים מדבר הכתוב,

על ביתי האחר, המוכר והאהוב.

אנשים גדולים דרים בביתי היקר.

אלה הם אותם נבחרים אשר בידיהם אדמה רכה,

שמא תתפספס אחיזתם בעיקר.

לנחיתת הזרעים ממתינים בכל עת,

לפריחת הנשמות, בעמל שכולו אמת.

אודה על כל אלה וכן על עוד רבים וטובים.

אודה על מה שהנכם וכן תהיו לעולם,