סונטת חי

ובלילה רחוק מכאן

בי השארת עוד סימן

ואיני יודעת, איני יודעת אן

שום דבר אינו נותר

רק ליבי שותת עקר

נודדת במרחבי עבר

פרח פוצע קורא קולך

טל על אורן מכסיף דמותך

וכוכב בוהק מדיר בי מנוחה

רוצה אלייך כי תשוב

בלב מדבר אשר נשארתי

רק אלייך איך אדע כי..

יגון מחריף, מחריף אנוש

בניכר – בין הודו ועד כוש

ואהיה אלייך עמוסת ייאוש

איך תהיה ללחם חוק

שהרוח בחוץ ממשיכה שעריה לדפוק