טל לילה טהור

טַל לַיְלָה טָהוֹר

בָּאת אֶל לֵילִי כְּיָרֵח אֶל תַּן.

אֶגֶל טַל נְעוּרִים לְנַפְשִׁי הַּצְמֵאָׂה

וְטִיַילְנוּ יַחְדַיו בֵּין עָצֵיי חוֹרֶש גַּן

אֶת לִיבֵּךְ לִי נָתַתְ בֵּין שְׁבִילַיו בִּשְׁבוּעָה.

וּפָרַמְתְ עַצְבוּתִי נִים אַחַר נִים,

וְעָדַרְתְ בְּנַפְשִׁי, מָה רָצִית בָּה לַּטַעַת?

וְנָתַתְ לִי לִטְעוֹם מְעִנְבֵי הַּגְפָנִים

מִתַּפּוּח גַּן עֶדֶן, מְפְּרִי עֵץ הַּדַעַת.

וְרִפְרַפְת עַל גוּפִי כְּדְבוֹרָה עַל שׁוֹשָן

גַּם נַשַׁקְת לִשְׂפָתַיי טֶרֶם שַׁחַר נֵעוֹר.

בָּאתְ אֶל לֵילִי כְּיָרֵח אֶל גַּן,

לְהַאִיר מִסְתָרַיו, טַל לַיְלָה טָהוֹר.