כן, את צודקת, בהחלט חייבים לסדר כאן מחדש. אולי אפילו כדאי לבצע שיפוץ כללי.
את עושה את כל החישובים הדרושים ב-EXCEL ומגיעה למסכנה שזה אפשרי. יש לך מספיק כסף לכל אותם הדברים שאת רוצה להחליף או להוסיף, כמו חיבור שני חדרים קטנים לחדר שינה מרווח והכנסת מטבח יותר גדול. גם הזמן מתאים מאוד - אם יתחילו בעבודה עכשיו או אפילו בחודש הבא, ספטמבר, עד ינואר הם לבטח יסיימו. וזה אומר שאין שום מניעה שתזמיני את חברים ליום הולדתך בבית ה"חדש".
רק צריך למצוא קבלן שיסכים למחיר ולוח הזמנים שלך ויתחיל לעבוד.
***
זה היה כל כך פשוט - כל מה שביקשת, הוא יודע לעשות. מחיר ומשך הביצוע בהתאם למה שתכננת. ויש לו שם של אחד מהטובים בשוק. אז, בשעה טובה, שהעבודה תתחיל.
***
ב- 5:02 בבוקר קולות מוזרים מאירים אותך.
את מסתכלת החוצה ורואה מתחת לחלונך משאית גדולה, וממנה חמישה עובדים זורקים כל מיני ציוד על האדמה. את רצה לדלת ומבקשת שיהיו יותר בשקט, אבל הם כל כך עסוקים שלא שומעים אותך.
***
ב-12:01 הקבלן מגיע. כל העובדים קמים להגיד שלום, בלי לעזוב פחיות בירה מידם. הקבלן נכנס פנימה, מודד שני קירות, דופק עם אגרוף על שלושה קירות נוספים, מזיז שולחן בסלון, אומר "הממם" כמה פעמים וקורץ לך כאילו אומר שהוא יודע מה לעשות.
***
ב-12:03 כולם עוזבים עד מחר.
***
יום שאחרי, בשעה 5:02 את על הרגליים כי המיטה שלך נמצאת מחוץ לחדר שינה והעובדים התחילו לפרק ריצוף.
***
כעבור חודשיים, אחרי שגשמי סתיו פסקו, ושלג שירד בהפתעה גמורה לא הספיק להמס על ערימת ריצוף מפורק בחצר, העובדים הגיעו ופירקו את שאר הריצוף בחדר השינה.
***
בינואר את עדיין ישנה בפרוזדור - המקום היחידי בבית עם קצת ריצוף.
***
ביוני העובדים מכניסים את מיטתך בחזרה לחדר שינה ופותחים פחיות בירה לחגוג סיום העבודה בחדר זה.
למחרת, הם מוצאים את המיטה ומפרקים חלק מהרצוף.
לאחר שבוע, הם מחזירים הכל בחזרה אחרי שהניחו כבלי חשמל במקום. כעת את יכולה גם להדליק אור בחדר שינה.
***
באוקטובר הקבלן מתפרץ לחדרך בלי להקיש, "את יודעת, הצנרת רקובה."
"איזו צנרת?"
"צנרת מים."
"למה שמת צנרת רקובה?" את שואלת את הקבלן אבל לא בטוחה שמעוניינת לשמוע את התשובה.
"זה לא שלי. זה היה כאן."
"אז למה לא החלפת?"
"את לא אמרת."
"מה?" את מרגישה שפתאום קשה לך לנשום אבל את חייבת להבין עד הסוף למה מתכוון הקבלן.
"את לא אמרת."
"אנחנו סיכמנו שתחליף הכל."
"כן, אבל לא דיברנו במפורש על הצנרת."
אחרי שתי דקות של מבטים זועפים אחת על השני, את שואלת, "וכמה זה יעלה להחליף את הצנרת?"
"לו היית מבקשת את זה בזמן, לפני שאני שמתי ריצוף ..."
"מתי שמת ריצוף?"
"מחר."
"אז אתה לא שמת את הריצוף עדיין!"
"בשבילי זה כאילו כבר שמתי." שום רמז של חיוך לא מרכך את הפנים הרציניות של הקבלן.
"למה? אתה על הסמים?"
"למעשה, כן. ואם את כבר הזכרת זאת, אולי יש לך קצת חשיש כי שלי נגמר?"
"בבקשה תחזור לנושא שבפנינו."
אחרי בהיה ארוכה בפניך, הוא אומר, "אני לא מבין אותך."
"בסדר," שלוש נשימות עמוקות להרגיע עצבים, "כמה זה יעלה עכשיו?"
"לא יודע. אני צריך לחשוב. אגיד לך מחר."
"רגע, אתה הולך הביתה עכשיו?"
"כן. מה הבעיה?"
"אבל הגעת רק לפני עשר דקות!" את מרגישה שאת מתקרבת לנקודת הרתיחה שלך ומנסה להרגיע את עצמך בכמה נשימות עמוקות ואיטיות.
"אז? לפעמים לא מתחשק לי לעבוד. כמו היום."
"ומחר?"
"את זה אדע מחר, האם זה לא ברור?"
***
שלושה חודשים עוברים.
"טוב, אולי מחר יתחשק לי לעבוד."
***
את הולכת לחגוג את יום הולדתך בבית הוריך.
***
זמן מה יותר מאוחר (באוגוסט) הם מסיימים את העבודה.
***
באוקטובר הם באמת מסיימים את העבודה.
***
כעבור שנתיים את גומרת לשלם עבור השיפוץ.
בינתיים את התחתנת וביחד עם בעלך אתם רוצים להחליף את הבית שלך ליותר גדול. אתם לא יכולים להרשות לעצמכם חדש, לכן אתם מחפשים יד שניה. אתם מוצאים בית יפה מאוד ויחסית לא יקר.
הבעיה היחידה - חייבים לשפץ אותו...
