למה אמרת את זה?
יכלת לשתוק. זה באמת משנה לך אם אתה צודק או לא? אם שלום הבית נשמר כל עוד אתה "טועה", למה אתה מתעקש דווקא להיות "צודק"?
גברים!
איזו תועלת בדיוק הביא לך היום,להיות צודק? אתה אף פעם לא תלמד, נכון?
ואל תגיד לה שאתה מצטער. זה מה שיקרא אם תגיד:
אתה? מצטער? הא! אף פעם! אתה מעולם לא מצטער, אתה אומר זאת רק בכדי להרגיע אותי, אבל אתה לא באמת מצטער על כך שעשית לי כל העוול הזה. הייתי צריכה להקשיב לאימי—היא ידעה מייד שאתה לא שווה כלום חוץ מלהעליב. והבן הזה שלך, איך הוא מעז להסכים איתך ולהנהן עם ראשו. לפחות בת שלי יודעת להתנהג. אני אלמד אותה להיות זהירים עם גברים. לך מפה! אינני רוצה לראות אותך!. העלבת אותי כל כך חזק ואפילו לא חושב להתנצל. אני רוצה להתגרש..."
ואז, במשך שעתים וארבעים וחמש דקות לפחות ביתכם יפורז עם קווים נסתרים בצורה שלא תאפשר לך להשתמש בשרותים, מטבח, חדר ילדים וסלון, המקום היחידי המותר בשבילך ישאר המקום מחוץ לדלת חיצונית.
לא, אתה חייב למצא דרך אחרת להתנצל.
איזו דרך יצירתית. אתה חייב להתנצל בצורה ששום גבר לא חשב עליה. למשל בצורה שאישה היתה מתנצלת.
מה השטויות האלו? אין שום סיכוי שאישה תבקש סליחה, כי אישה לא טועה לעולם. לכן אין שום סיבה שתתנצל. אבל, רק בשביל שלום הבית הן עושות זאת. כמה נשים מתחשבות. איך המשפחות היו נראות ללא נשים?
ובכן, איך טוב-לב שלהן מתבטא? נשים מרשות לגברים להתנצל. האם זה לא מספיק לך? מה? אתה רוצה שהן ממש יגידו "סליחה"? האם אז תרגיש יותר טוב כשהיא תסתובב אליך עם הגב בלילה? האם אתה כל כך תמים שמאמין שאתה יכול גם לקבל "סליחה" וגם ליהנות מסקס יותר מאוחר? תהיה גבר! תבין מי מושך בחוטים בביתך. אתה יודע, החוטים שמרימים "דברים" מסוימים אצלך.
למרות שלא ניתן לקבל מהן מחילה מלאה, אתה יכול לפחות לנסות. רק ש...
אתה לא יכול לקנות יהלום נוסף כי לא סיימת לשלם עבור הקודם. (עבור מה היה היהלום ההוא? אה, האם להזמין את חבריך בסוף שבוע או לא.)
ואל תחשוב על מכונית חדשה—שלוש מכוניות שנכנסו למשפחתך בגלל "טעויות" קטנות, (הראשונה—לא הסכמת שהיא תסע לנופש לבד. השניה—הצעת שהבת שלה תלמד במקום אחר ממה שרצתה אשתך. השלישית—שכחת את יום הולדתך וניסית לרמות והגיד שלא), אלו שלוש נמצאות עדיין בחניון בהמתנה שאשתך תוציא בכל זאת רשיון נהיגה. הבעיות היחידות שמונעות ממנה להיות נהגת עם רשיון, הן הדוור שהיה אמיץ מאוד (או אולי מטומטם לגמרי) להגיע לביתך בזמן שהיה לה שיעור נהיגה באזור, שלושה כלבים, חתלתול אחד, חלון ראווה חף מפשע וחמישה ילדים שהראו את יכולות הריצה הנהדרות שלהם.
אולי מחרוזת פנינים? אבל מה יקרה אם היא תיזכר שלא רצית לקנות לה את העגילים ההם במיורקה?
עגילים? לא. זה רק עבור חילוקי-דעות קטנים. לא עבור בקשה להכין משהו חדש לארוחת ערב מחר. וזאת בנוסף למעידה בשבוע הקודם כאשר אמרת שאתה לא כל כך אוהב תפוח אדמה אפוי עם קטשופ. איך יכלת לא לאהוב את זה אם היא שכללה את המנה הזו במשך שמונה השנים האחרונות? עבור זה קנית לה שבוע לבד בברסלונה בכדי שיהיה לה זמן לחשוב אם היא מוכנה לסלוח לך.
אז מה אתה יכול לקנות לה?
אתה אורז דבריך במזוודה שאשתך הואילה לזרוק מחדר שינה ועוזב את הבית. אתה הולך למלון הקרוב.
בדרך לשם אתה עובר על יד חנות פרחים. רעיון ערמומי עובר לך בראש, "אולי קצת פרחים?" אתה לא ניסית את זה מעולם. אבל אגדות עירוניות מספרות שפרחים יכולים לעזור. האם הפתרון נמצא בפרחים?
אתה נכנס לחנות ומוכרת מביטה בך, מחכה להחלטתך.
"הייתי רוצה כמה פרחים לאשתי."
"כמובן. מה עשית הפעם?"
"או! באמת."
"סליחה, אבל אני חייבת לדעת מה עשית בכדי להחליט מה הכי מתאים בתור התנצלות. אז מה זה היה?"
"ויכוח."
"אני רואה. אם כך שלוש ליליות עם פתק סליחה יספיקו.
אבל האם אתה בטוח שהיא לא יודעת על המאהבת שלך?
אין לך מאהבת?
אני מתכוונת, לא אישה ולא גבר? לא? איזה גבר אתה?
בכל אופן, במקרה כזה שלוש ליליות לא יספיקו. אתה חייב להראות יותר חרטה—אנו נוסיף כמה פרחי צפורן צהובים. עכשיו זה בסדר.
לך ותן לה את הפרחים.
אבל את המזוודה תשאיר כאן. ליתר בטחון, שהיא לא תחשוב שאתה מניח יותר מדי...
