במיוחד לאריקה היקרה בהשראת שירה ירח דבש...

היא לובשת חלוק ויוצאת מחדר השינה לחפש אותו,

כשהיא מגיע לדלת המטבח היא רואה אותו יושב ליד השולחן, כוס קפה לפניו,

הוא בוהה בקיר, מדיי פעם הוא לוגם מהקפה ומוחה דמעה.

היא ניגשת אליו ברוך ומחבקת אותו מאחור,

"מה קרה אהובי?" היא שואלת

הוא עונה לה: "את זוכרת איך הכרנו לפניי 20 שנה כשהיית בת 16?"

"כן בוודאי שאני זוכרת" היא עונה

"ואת זוכרת מה עשינו במושב האחורי של המכונית שלי?"

"בוודאי שאני זוכרת" היא עונה בדמעות של אושר ונוסטלגיה אופפת אותה

"ואת זוכרת שאביך, השריף של העיירה, תפס אותנו וכיוון אליי רובה קצוץ קנה ואמר שאו שאני מתחתן אתך

או שהוא שולח אותי ל-20 שנה בכלא?"

"כן אהובי, אני זוכרת" היא עונה באהבה

בעלה משתנק בבכי קורע לב מוחה את דמעותיו ומקנח את אפו

"היום יכולתי להשתחרר.........."