תמונה מהצד השני של המדרכה

בין עשרות אנשים שאת פניהם אני לא מצליח לזהות

רואה אתכם

שניים שנראים כמו יצאו מתוך סרט שלא הכרתי

את מחבקת אותו

חצי חיבוק

ואתה גבוה ממנה בחצי ראש

מביט עליה כמו לא היתה מעולם שלך

ואולי הרחק מכאן

יש מי שחושב עליה בצורה אחרת

ואני לוגם מכוס קפה קטנה

הכלב יושב לצידי

מדי פעם לשנינו בורח זנב

ואני רואה אתכם

מתקרבים ואז מתרחקים

אם הייתם רוצים

הייתם פותחים כאן בריקוד סוער

איש לא היה חושב שזה משונה

ואז הייתם מתרחקים לכמה שניות

מישהו היה חושב שזה לנצח

ואז הייתם חוזרים

כן, כמו בסיפורים שכולם אוהבים לכתוב

ואני אוציא דף נייר מקומט מהתיק

אבקש מהמלצרית עט בהשאלה

אכתוב כמה מילים ואחפש ביניהן את הקשר

בינתיים אתם מביטים על חלון הראווה

השתקפות של שניים בשמשה

עושים פרצופים אחת לשני

כמו שניים שהתבגרו

ועכשיו חוזרים כמה צעדים אחורה

אנשים ממשיכים בדרכם

מי יביט על גיבורים של סרט שלא היה

אני מבקש מהמלצרית כוס קפה נוספת בבקשה

בין עשרות אנשים שאני לא מצליח לזהות

דווקא אותכם אני מתחיל להכיר פתאום

אתה מחבק אותה, היא מנשקת אותך על השפתיים

אחר כך אתם נצמדים

אף אחד לא שם שאין כאן קירות או חדרים

את עוצרת מונית, שניכם עולים כמו בלי להרגיש

אתה אומר לנהג סע, ושניכם במושב האחורי

מאחורי העולם כולו

אני שותה את הקפה לאט

כמו נותן לנוכחותכם לא להיעלם ממני

המלצרית שואלת עוד משהו

ואני רציתי שתביא לי זוג נוסף

אבל אתם המשכתם אל הדירה שלה

משלם את החשבון ויוצא

חיפשתי גיבורים הרחק מכאן

רק מול חלון הראווה, המדרכה נשארה ריקה