בית ילדותי

בית אהבה זכרונות מחצר ילדותי/הממה שלי-"סבתא"

שבתי לחצר ילדותי 

גזע ענק,  וענפים בו לרוב. בחוט של

זהב נשרך בזכרוני כיצד תולעת המשי

התפתחה בחמדה. תולעת עבה

גולם. עטוף בחוטי משי רכים. ופרפר.

כמו הפרפר שבתי לחצר ילדותי

זר כלניות ופה ושם רקפות .

"לפני שהיה פרח בר מוגן"

באדניות סבתי הזומזום פרח

החצב בפריחה לבנה סגלגלה

קריאת התרנגול "השכבי" בבקרו של יום

"הממה שלי "שמענו אותך דיי

. מספיק ודיי הנה הפציע השחר.

בית אבן וחצר ובה חדרים חדרים

רחבי ידיים התקרות גבוהות

שבעתיים ניתן לחצות לשניים

ממש קומותים. בחמסין ובקרה

כיף להזכר  בסבתי "ביתנו מוליך חום גרוע

לכן בקיץ נעים וקריר. ובחורף חמים

ראש קטן היה לה לסבתי ושכל "

המון"

מרפאה מאולתרת. היה חדרה

אשר אליו הובילו מדרגות עץ

אהבתי מכל ההרגשה בערב שבת

עת שולחן ארוך מאוד. ניצב במרכז

החדר ומפה לבנה פרושה. פמוטות

ענקיים מברונזה מבהיקים נוצצים כזהב

טהור. כילדה דימיתי אותם לחנוכיה

בבית המקדש.

והחלות שסבתי אפתה צוחקות אליי

מבריקות. ריח השמרים הטרי מגיע

לאפי ומדגדג אותו. כלחיים של בובה

שמנמנה..