ראית אותה כשהיא הגיעה לבית הספר לפני חודש. אתה ניסית לדבר איתה אבל זאבים — בחורים אחרים בבית הספר— לא השאירו לך שום הזדמנות. לכן, המשכת להעריץ אותה מרחוק. עד שיום אחד ...
טוב, זה לא כל כך חשוב כרגע — העובדה היא, היום אתה יוצא איתה לראות סרט.
אתה רוצה להיראות במיטבך, לכן, אתה בודק את החליפתך הכחולה עם פסים אפורים. היא נראית לא רע רק שצריך לגהצה. אתה לוקח אותה לחדר עבודה. מפעיל את המגהץ, שם קרש גיהוץ במקום, ומתחיל לעבוד. קשה לגהץ בתוך השרוולים, לכן אתה מוצא קרש ברוחב של כעשרה סנטימטרים, מכניס אותו אל תוך השרוול ומתיישב עליו. זה לא עוזר. השרוול עדיין מקומט.
לכן, אתה מביא כוס מים, לוקח לגימה לתוך הפה שלך, ומנסה לרסס על השרוול. רק שבאותו רגע שאתה רוצה לעשות את זה, הכלבלב שלך קופץ על הרגל שלך. מופתע מדי, אתה רוצה לצעוק עליו והמים נשפכים מהפה, נוזלים על הצוואר ונכנסים אל מתחת לחולצתך. אתה רועד מהקור אבל ממשיך בנחישות.
אתה לוקח לגימה נוספת מהמים. הפעם אתה שומר על הפה שלך סגור כאשר הכלבלב קופץ. הפעם אתה בולע את המים. היות ולא היית מוכן לזה, אתה מתחיל להשתעל ולשהק. אתה צריך לעצור את זה, אחרת אתה לא יכול להמשיך לגהץ. לכן, אתה מנסה להפחיד את עצמך על ידי צעקת פתע על עצמך.
... אתה מסביר לאמא שלך, שבאה לראות מה קרה לך:
"אני (שיהוק) רק רו(שיהוק)צה להפ(שיהוק)(שיהוק)סיק לש(שיהוק)הק."
"אז תשתה מים."
"אבל (שיהוק) זה, בע(שיהוק)צם, מה שג(שיהוק)רם לשיהוק(שיהוק)."
"אז..." למכה על הראש שהיא נתנה לך, לא ציפית בכלל ואתה מפסיק לשהק.
אמך רואה את הקושי שיש לך בגיהוץ השרוולים והיא עושה את זה במקומך.
אחרי שראיתה איך היא הסתדרה עתם, אתה כבר יודע איך לגהץ את המכנסיים.
לכן, אתה גומר הכל ושם את החליפה על קולב בגדים בתוך הארון. סיימת עם זה.
עכשיו החולצה. זה הולך הרבה יותר מהר, אחרי שראית איך אמא מגהצת שרוולים.
ועכשיו, תורה של העניבה. אתה לא רוצה להחליט איזו לקחת, לכן אתה מגהץ תריסר.
עכשיו הגרביים יקבלו טיפול הגיהוץ. אחרי שאתה מוציא כל הקמטים משני גרביים, אתה שם לב שהם בצבעים שונים. אז, אתה מגהץ את שני חצאי הזוגות הנותרים. אחר כך תוכל לבחור את הזוג המתאים ביותר.
בשלב זה, אתה מחליט להעמיק - תחתונים.
אתה לוקח זוג — היא תחשוב שאתה זקן מדי.
זוג אחר — נועז מדי.
אתה בוחר את הסגנון מתאגרף. טוב, לגהץ.
ואז אתה חושב, מה אם?
אתה הולך לחדר שינה של ההורים ולוקח קונדום מהשידה ליד המיטה. אתה פותח אותו. הוא לגמרי מקומט. אתה רץ בחזרה לגהץ אותו. הקמטים מתחילים להיעלם.
אתה חושב על הערב ומחייך לעצמך. אתה תהיה מוכן לכל התפתחות...
אתה מסתכל על קרש הגיהוץ. איפה הקונדום?
אתה מרים את המגהץ ומסתכל על הקרש. מסתכל מסביבך בחדר. בודק שמא הכלבלב לא בלע אותו. כלום.
אז אתה הולך לחדר של ההורים ולוקח קונדום נוסף. אתה מנסה להוריד קמטים גם ממנו , אבל המגהץ אינו מחליק עליו כמו שצריך. אתה מרים את המגהץ ומסתכל על תחתיתו — הנה לאן נעלם הקונדום הראשון.
אתה מנסה להוריד את הלטקס השרוף מהמגהץ. אתה מנסה עם סכין. אבל חלק עדיין שם ולא יורד. אם כך, זה לא חשוב.
לאחר הכל, אתה מחליט נגד גיהוץ הקונדום השני וחושב על פריט לבוש האחרון להערב - נעליים.
אתה לוקח את אדידס האהובות שלך ורואה שהשרוכים מקומטים ומעוותים. אתה צריך לטפל בהם. לכן, אתה שם את הנעל על הקרש ומתחיל לגהץ את השרוכים. אבל להם רצון משלהם והם מחליטים ליצור ספירלה סביב עצמם וסביב הנעל, והמגהץ לא מצליח לבצע את עבודתו. אתה שם את האצבעות שלך מתחת לשרוך כדי ליישר אותו. אתה מנסה פעם נוספת לגהץ.
... אמך מתפרצת לתוך החדר כדי לראות למה אתה צועק. היא שמה משחת שיניים על הכוויה ומסבירה שאתה צריך להוריד את השרוכים מהנעליים.
עכשיו זה הרבה יותר קל. כעת אתה יכול לעשות את העבודה. ובכל זאת, השרוכים ממשיכים להסתובב ובמקום להוריד קמטים, אתה יוצר חדשים. גירוד ראש נותן לך רעיון מהפכני. אחרי רגע, אתה חוזר עם קופסת סיכות, ומהדק את השרוכים לקרש. עכשיו זה באמת קל.
כמה רגעים יותר מאוחר, אתה מוכן ומסתכל בגאווה על כל העבודה שנעשתה.
האמא נכנסת ונותנת לך את הטלפון.
זו היא. הנערה. היא לא יכולה לבוא היום כי איזה בחור אחר מבית הספר הזמין אותה למסעדה.
אתה רץ לחדרך, מוריד את תמונתה מן הקיר, ומגהץ אותה עד שהיא משחירה לגמרי.
