חזרה ליצירות
הודעות והגיגים

חברים.

jakuper | (16/01/2010 18:35) | 130 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

מתברר שצונמי והוריקנים זו לא נחלת מקומות מרוחקים ואקזוטיים בלבד.

מתחוור שתופעות אלו יכולות לקרא גם כאן.

ללא שום התרעה, האווירה מתקררת עד כפור עז וכוחות שנראים כלא בשליטתנו מנסים להרוס כל מה שבנינו עד היום.

ואחרי זמן קצר ביותר, הכל נשכח והחיים חוזרים לאפיק הרגיל שלהם.

ברם, יש מקרים שלא הכל חוזר לסורו, ועצבנות ממשיכה לטבל את אווירת המקום.

 הנה סיפור קטן שאני מכווה שתצליחו לראות קשר לאירועים האחרונים כאן.
 
 
חברים.
 
"אמא! אני רוצה להזמין את כל החברים שלי היום."
"מה, את כולם? כל העשרים?"
"מה רע בזה?"
"לא, לא. זה טוב. כשבאנו לכאן, לא היו לך חברים בכלל. אבל עכשיו כבר יש לך עשרים חברים. כמובן שאתה יכול להזמין אותם."
"ולא עשרים —עשרים ושלושה חברים. פגשתי כמה ילדים אתמול והפכנו חברים. אני מחבב אותם."
"עשרים ושלולה זה יותר מדי. אין לנו מספיק מקום לכולם."
"אוי, אמא, זו לא בעיה. שלושת אלה לא זקוקים לכיסאות. הם ישבו על השולחן."
"כן, עדיין. אין לנו מספיק כסאות בשביל כל האחרים."
"אמא! לא כולם משתמשים בכיסאות. ג'ין יושבת על הרצפה. ומארק מעדיף לשבת מתחת לשולחן. מוטי ופרידה שוכבים עליו."
"אני עדיין לא מבינה למה שמונה מהחברים שלך צריכים לשבת על כיסאות ולא יכולים פשוט לעמוד ליד השולחן כמו כל הילדים הנורמלים?"
"אבל אמא, הסברתי לך כבר. השמונה האלו מכדור הארץ, והם לא רגילים לעמוד זמן רב על שתי הרגליים היחידות שיש להם. הם יושבים ליד השולחן. לא כמונו כאן, על נוגה. הם שונים, אבל הם חברים שלי. "

תגובות

חזרה ליצירות