11/9/2008
מוני מון לראשות עירית תל-אביב-יפו / רחמים גוב-ארי
אוקטובר 2020.
מוני מון שוקל לרוץ בבחירות לראשות עירית תל-אבי-יפו. למען האמת, הוא איננו רוצה כל-כך בתפקיד, אך הופעל עליו לחץ רב מהקהילה, וקשה לו לסרב מול רצון הציבור.
רוב הציבור אינו מכיר את מוני מון, ואצל חלק ממנו יש זיכרון עמום על פעילותו של המועמד.
האיש שוחרר זה עתה מהכלא. קבוצה גדולה של מעריצים ומעריצות קיבלה את פניו בפתח הכלא, עם שחרורו.לא ניתן היה לעמוד אדיש מול חיוכו שובה הלב ומבטו השרמנטי. אנשים התנפלו עליו וחיבקו אותו מכל עבר. המשטרה נאלצה להציב סביבו שמירה, על מנת להגן עליו מקהל האוהדים, שהרעיפו עליו נשיקות ואיימו לחנוק אותו מרוב אהבה. בלטו בתוך הקהל קבוצות גדולות של חובשי כיפה ותלמידי ישיבה.
לפתע, ללא אתראה וללא סימנים מקדימים ,הניפו מספר אברכים את מוני על כתפיהם ופרצו בשירה אדירה: "הוא זכאי, הוא זכאי! כבוד הרב זכאי!"
אחד הבחורים נדחף על ידי הקהל המשולהב ונחבט בחוזקה בשלט עץ ענק. הבחור בעט בכעס בשלט, ותוך כדי הבעיטה הבחין בכתוב בו: "הבחירות לראשות העיר תל-אביב-יפו תתקיימנה ב – 30 בינואר 2021. ניתן להגיש מועמדות עד חודש לפני מועד הבחירות." זיק ניצת בעיני הבחור. הוא התעשת מיד, קם על רגליו ופרץ בשאגות :"מוני לראש העיר תל-אביב! מוני לראש העיר תל-אביב!" כאש בשדה קוצים עברה הקריאה בקהל, ההולך וגדל, ולא חלף זמן רב עד שבפי הכל נישאה הקריאה "מוני מון לראש עירית תל-אביב! מוני מון לראש עירית תל-אביב!"תוך דקות נישאו באויר שלטים מאולתרים, מאירי עיניים, עם תמונתו של מוני מון, ומתחתה כתוב "ראש העיר שלי".
מלווה בכוחות משטרה גדולים נשא הקהל העצום את מוני מון לעבר ביתו בשכונת הפאר סמוך לחוף הים, ליד הרצליה.
במהירות הבזק הוקם מטה בחירות. כלי התקשורת העלו לדיון את המועמד החדש, שזה עתה הצטרף לרשימת המתחרים על התפקיד.
בתחילת ינואר 2021 כונסה אסיפת בחירות בכיכר "הסבים והכלות" (בעבר נקראה הכיכר בשם "כיכר מלכי ישראל", ולאחר מכן הוסב שמה ל"כיכר רבין" [כמעט איש לא זכר מדוע]. אך לאחרונה הוחזרה עטרה ליושנה והכיכר קיבלה את השם המכובד).
מארגני האסיפה הבטיחו את חופש הדיבור לכל, והכריזו, כי כל החפץ יכול לעלות לדוכן הנואמים ולשאת את דברו, בין בעד מוני מון ובין נגדו.
לאחר דברי הפתיחה, ההלל והשבח למוני מון, עלה לדוכן הנואמים עיתונאי נודניק זקן, מנפנף בעיתון ישן ובלוי. בקול רועד אמר האיש, כי הוא חיטט בארכיון של עיתוני הערב, ומצא עיתון מאוקטובר 2008, הנושא את הכותרת הראשית "מוני מון והירקון". האיש קרא בכתבה :"מוני מון הורשע ברצח נכדתו אוס, בת הארבע. הרצח זעזע את המדינה וזכה להדים ברחבי העולם כולו. בכל אמצעי התקשורת דווח על המקרה, שהכה בתדהמה את הכל. היתה תמימות דעים : מקרה רצח כה נתעב לא היה מעולם."
"לכן", סיכם האיש, "אני חושב שמוני מון לא יכול להיות ראש עיר!"
האיש זכה בקיתונות של בוז ושריקות והורד מהבמה נסער.
המנחה ניגש למיקרופון והכריז :"הרב מוני מון סיים את תקופת מאסרו. בכלא הוא עסק בלימוד תורה ועזר לאסירים רבים. היום הוא גדול בתורה ואין מתאים ממנו לתפקיד ראש העיר של הגדולה בערי ישראל. אם נשיא המדינה מצא לנכון לקצוב את עונשו, הוא בודאי ראוי לכך. אני מזמין את כבוד נשיא המדינה לשאת את דברו."
הנשיא, זאב עדרי, קפץ לבמה ברגליים קלות, נטל את המיקרופון ואמר :"רבותי, לא אאריך בדיבורים. אתם מכירים אותי לא מהיום, ואתם בודאי זוכרים מה שעבר עלי בזמנו. אתם יודעים, שכל מעשי היו והינם לשם שמיים בלבד, וכי אינני עושה צעד אחד ימינה או שמאלה ללא הוראתו וברכתו של הרב ידידיה אסף. אבל למה להרבות במילים? בואו ונשמע את כבוד הרב עצמו."
הרב ידידיה אסף, מגבעת גדולה לראשו, מרכיב משקפיים כהים, לבוש גלימה ארוכה מבד משי ועל גבה רקומות בזהב המילים " כבוד הראשון לציון", גרר את רגליו לבמת הנואמים, נתמך בשני אברכים חסונים. הוא התישב מול המיקרופון. שני האברכים הרימו את זרועותיו ותמכו בהן. הס הושלך בקהל העצום (עיתונאים העריכו את מספר המשתתפים במאות אלפים).
"יחרב ביתם", פתח הרב לקול צחוקם של המאזינים המשולהבים ומחיאות הכפיים הסוערות, "אלה אוכלי השפנים והחזירים. אלה חושבים את עצמם לשופטים של עם ישראל. מי שמכם, יימח שימכם? איך בכלל אתם יש לכם את החוצפה לצטט את התורה? מה אתם, רבנים? תלמידי חכמים? אתם נבערים מדעת, ראשי כרוב!" הקהל התמוגג מנחת.
"בני ישראל היקרים והאהובים, אני רוצה להזכיר לכם את הפשע האיום והעוול שעשו "שופטים" אלה לנשיאנו הגדול, רבי זאב עדרי, כשהיה שר הפנים. עד היום מהדהד באוזני המשפט שקרא אב בית הדין בפסק הדין שלו, מספר דברים :"ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים." כזה דבר אומרים על רב גדול בתורה? אבל זאב שלנו הוא זאב ! בוא הנה, זאב, בוא הנה." זאב עדרי ניגש לרב ידידיה, נוטל את ידו ומנשק אותה. הרב נותן צ'פחה לנשיא, מחייך ואומר לו :" ואללה, זאב, נהיה לך קרחת. מה עשו לך בכלא, הגויים האלה... איך בן אדם מעז לומר דברי תורה בלי כיסוי ראש? הוא, יעני השופט, גומר לחרוץ דינם של צדיקים ורץ לאכול שפן ולשתות קפה עם חלב. ועוד מטיל קלון על רב גדול בישראל ! אבל אנשי התורה לימדו את עם ישראל מי הם הדתיים, שומרי תורה ומצוות. ברוך השם, זאב גם נהיה ראש עירית ירושלים הקדושה, בשנת 2008, ועכשיו הוא גם נשיא המדינה.
ועכשיו", ממשיך הרב, "אני רוצה לדבר קצת על יחיד הסגולה, רבי מוני מון, האל ישמרהו. להכניס בן אדם כזה לבית הסוהר למאסר עולם? למה, הוא פושע? מה בסך הכל עשה הבן אדם? כל העיתונים והטלביזיה התנפלו עליו וסיפרו עליו סיפורים מצוצים מהאצבע. הם בכלל לא חקרו את האמת. אם הם היו בקיאים בתורת ישראל ובהלכה, הם היו מגיעים לאמת. ואני אגיד לכם את האמת. קודם כל, הילדה הזאת, נו, זאת שמצאו במזוודה בירקון, איזה שם נתנו לה? מה זה אוס, זה שם של גויה, ישמרנו האל. וחוץ מזה, היא בכלל לא היתה הנכדה של מוני שלנו. כולם חרצו את דינו כבר כ"סבא שהרג את נכדתו". אני אומר לכם באחריות מלאה: מוני לא היה הסבא שלה, הוא היה האבא שלה! אבל מה רציתם, שהיא תהיה ממזרה, שנולדה מאשת איש, שהיתה נשואה לבן של מוני? אז הצדיק שלנו אמר לצרפתים הטיפשים האלה, יימח שמם, שכאילו היא הבת של הבן שלו. מוני הוא האבא של הילדה, ובתור האבא, הוא אחראי על החינוך שלה. והוא לא כמו כל הכופרים האלה, ששולחים את הילדים שלהם למה שהם קוראים "בית ספר" ומלמדים אותם דברי תועבה. הוא חינך את הבת שלו בעצמו, במו ידיו הטהורות. וכשראה שהילדה סתומה, לא מבינה כלום ולא מכבדת את אביה ואמה, ומרגיזה אותם, הוא פעל בהתאם לסמכותו ועשה מה שעשה. על זה יישב כל החיים בבית הסוהר? אז כדי להציל נפש טהורה מישראל, אני אמרתי לנשיאנו הדגול, רבי זאב עדרי, שיקצוב את עונשו ויעמיד אותו על שמונה עשרה שנה. בכלא מוני חזר בתשובה, אתם רואים איזה זקן גדול ויפה יש לו, והוא למד תורה ונעשה רב מכובד. והוא גם תרם שעות רבות ביום בחינוך האסירים ולימד אותם את מצוות התורה בטוהר המשפחה ובגידול ילדים. עכשיו גם קיצרנו לו שליש מהמאסר על התנהגות טובה והוא יצא לחופשי, ברוך השם.
ובעזרת השם, הוא יהיה ראש העיר הבא של תל-אביב. זאת העיר הגדולה בישראל, ותראו איך זורם בתוכה נהר הירקון, נהר מסריח ומלוכלך, מעלה ריחות צחנה, ונשים מופקרות מסתובבות על ידו. צריך ראש עיר שינקה את הנהר, ימשה ממנו את כל הדברים המלוכלכים ויטהר אותו. ואין בכל העולם בן אדם מתאים וראוי לכך יותר מהרב מוני מון. אין בעולם איש שמכיר כמוהו את הירקון. הוא עשה לילות כימים בתצפיות על הנהר, עמד על קצב הזרימה שלו, ראה איפה רדוד ואיפה עמוק והיכן האנשים משליכים חפצים שאין בהם צורך. בקיצור, בשם התורה, אני קורא לכם, בני ישראל היקרים והכשרים, תבחרו את הרב מוני מון לראש העיר. הוא יהיה טוב לכולם, בייחוד לילדי ישראל, שכל כך התרחקו מהתורה. בוא הנה, מוני, בוא". הרב רכן לעבר מוני והדביק נשיקה על מצחו.
"בעזרת השם, אתה גם תהיה יום אחד נשיא, כמו זאב, ותביא לנו ולתורה הרבה כבוד. ואל תירא ואל תפחד מהמשא הכבד. אם ירצה השם, אנחנו נביא לך לעזרה עוד צדיקים ואנשי תורה גדולים, כמו הרב אוראלי שן וה"אמא טאליבן".
מוני מון נבחר לראש עירית תל-אביב-יפו.
©כל הזכויות שמורות
