שירים

ימים של אהבה

מול הרוח היא ניצבת ערומה ,

כסירת מפרש טרופה בליל סערה,

 היא פורשת כנפיה לעוף ,

לשרוד את הצער לשטוף את הכאב,

 כאילו לא היה .

 

לפרוח  אל ימים של אהבה ,

לזרוח כמלאך המשוטט בין חלומות .

לאהוב את המחר ,

לפעמים זה גם מותר .

לשכוח כמה שהרע כאן קיים .

 

כי כשהנחל הוא איתן

קל יותר להרוות את הנשמה ,

מכל צימאון .

 

תגובות