בין אוויר מים אדמה ואש

אוויר

ואת נותרת בלי קול ובלי מענה

לחשוב שפעם הדרכת לפני המחנה

הובלת את כולם בקולך תרועה רמה

וכעת הנך חפוית ראש וסביבך שורצת דממה

דהויה בלויה אינך נותנת כבר מסתור

ציפור דרור אחת אינה מוליכה אל האור

כנפך נשברה במסע הנדוד

ואת היית לי למקור הסוד  

גורי אל הרום

אולי שם ימצא מקום

לאהבה יחידה אהבה אחרת

שבה תשוקה תהיה שתיקה גדולה סוערת 

מים

את היית לי נחל

זרימת מעיין בפכפוך

וכעת יבש מקורך כמל הוא

ואני תר לרווית צימאוני 

איך ימצא לי המשתה בין הזרמים השוצפים

בין החופים בין הגלים המתנפצים

אולי אשרטט לי בחול

לב נוגה יפה במכחול

אם יהיה לי עוד מעוז

מפתן מן המדבר העבש

שבו יהיה מקום לנשמתי הצמאה

לא אצרך לגווע בשמש יוקדת החמה

אדמה

האדמה הוא דבר יציב, הכי יציב  

ביינות הקיץ הסתיו והאביב

והיא משמשת כעוגן

שבוא ניתן להישען בכל פנאי ועת

אך בכל זאת משהו קרה

היא כבר לא כל כך בטוחה

הייתה תנודת מרחבים

שביקעה הרבה נתיבים ידועים 

ואני לתומי חשתי

ביטחון מופלג רב

וכעת בה היאחז עוד במה   

נותר ריק נשארה רק שממה

אש

רשף יחיד העיר בי

גחלת שהציתה להבה

אשר גדלה לשלהבת  

ניצוץ האהבה

תבערה אחת בליל

אחר אהובתי אשת חיל

שעטתה עליי בגדיה מן הצינה

עד שבי נשארה לה תחינה

אך בשרפה יש סכנה כפולה

בהעדר מפלט, מעוז להצלה

הוא שהיא תשכך או שהיא תשרוף

ואת כל הקלפים תשוב לטרוף

וכך בין אוויר מים אדמה ואש

את ליבי מחדש  צדתי לבקש

ולא נותר לי עוד דבר