להיות מאוהב. 417 מילים.

אני התאהבתי בה ברגע שראיתי אותה.
עורה הלבן והחלק גרם לי להתרגשות.
הסתכלתי עליה וחשתי את הרצון העז לגעת בה.
וכאשר המגע התרחש, זה היה כל מה שיכולתי לחלום עליו.

הם אמרו, שאני לא הבחור החד ביותר בשכונה ושהתנהגותי לא מלוטשת ביותר, אבל היא אהבה אותי כמו שאני.
למעשה, היא העדיפה אותי על כל האחרים.
לפניי היא היתה בקשר סורר מאוד וזה כמעט שבר אותה.

איתי, היא ידע, זה לא יכול לקרות.

בכל פעם שהיא היתה מרשה לי לגעת בה, עשיתי את זה לאט, כאילו ידי מחליקה מעליה.
עם זאת, אני יכלתי להיות הרבה יותר כוחני איתה. אהבתי מאוד לקרוע בפראות את כל מה שהיה עליה. אבל היא היתה פשוט מצחקקת, כאילו, הייתי מדגדג אותה.

הכי הרבה אני הייתי אוהב לשחק במים איתה יחד.
זרמים צוננים היו מקררים אותי אך מעט, כי יחד עם זאת, היו שוטפים את מה שלא הספקתי לקרוע מעליה וחושפים את עורה הלבן של הגוף המלכותי שלה.
הייתי עוצר את זרם המים בין ידיי, אחר כך מנהר אותן ונוגע בעדינות בה, בזמן שהיא מחייכת אלי.
אחר כך היינו הולכים להתייבש יחד.

קיוויתי שאהבה שלנו תהיה נצחית, אבל הגורל חשב אחרת - כעבור זמן מה, עורה הפסיק להיות לבן וחלק, הופיעו סימני גיל, והיא התחילה להראות רע. יום אחד היא עזבה אותנו.
מישהי אחרת הגיעה במקומה.
גם היא היתה עם עור עדין, לא לבן, אלה חום בהיר, שוקולד, גופה, כאילו מגולף בדייקנות מעץ.
היתה לה גם, שם למטה, גומה קטנה שמשכה אותי מאוד.
התנגדתי ככל יכולתי כי ידעתי שזה מקום אסור.
ובכל זאת, יום אחד, אני לא שמתי לב והתקרבתי יותר מדי אליה.
היה שם חלקלק ואני גלשתי פנימה.
פתאום הרגשתי משהו מתכופף ושמעתי קול כאילו משהו נשבר.
הסתכלתי אחורה וראיתי מה זה היה - חלק מגופי.
זו היתה השפה שלי.
שפת הלהב - החלק שאימו נהגתי לחתוך.
בלי זה, הייתי חסר תועלת, והם זרקו אותי.

ביושבי בפח האשפה במטבח, ראיתי את קרש החיתוך היפה שלי מתרועעת עם הסכין החדש שהחליף אותי.
אז הבנתי כי החיים זה זבל - אתה יכול לעשות הכל בצורה הטובה ביותר כל הזמן, אבל עם המעידה הראשונה, משליחים אותך לפח.