חֲלַל חַדְרִי

חֲלַל הַחֶדֶר עוֹד זוֹכֵר הֵיטֵב אֶת טְבִיעַת הַאֶצְבַּע שֶׁלָךְ

שֶׁל הֵדֵי קוֹלוֹתָיִךְ הַנֵהֶדָפִים מִן הַקִירוֹת.

אֵיךְ נִמְלָא אָוִירוֹ בְּרוֹךְ מִלְמוּלֵי בִּרְכּוֹת הַשָׁחַר

הַמְבַקְשׁוֹת לְהִתְחַכֵּךְ בִּי כְמוֹ חָתוּל בְּרֶגֶל

וְאֶת מָעָנֶה קוֹלִי הַמְנוּמְנָם כְּכֶלֶב שְׁמַשְׁתִּין אֶל קִיר.

אַחָר כָּךְ כְּמוֹ מוּסִיקַת מָעֲלִיוֹת רֵיקָה

הַיוּ מִתְעָרְבִים בָּחֲלַלוֹ דִּיבּוּרִים רֵיקִים שֶׁל עַלְמָא

עִם נִיחוֹחוֹת קָפֶה וְשִׁקְשׁוּק כַּפִּיוֹת

  וַהַבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶה,

וְאֶחָד סוּכָּר.

*

חֲלַל חַדְרִי כְּמוֹ יָדִיד נֶאֱמָן

 יוֹדֵעַ לְהַסְתִּיר בִּמְבוּכָה אֶל חִיוְורוֹן קִירוֹתָיו

לְחִישׁוֹת כְּבוּשׁוֹת שְׁבִּיקְשׁוּ לַחֲתוֹר הַלְאָה, בִּנְגִיעוֹת חַטוּפוֹת,

בְּאִבְחוֹת נְשׁוּפוֹת, בָּחֲרִיקוֹת עֵץ כָּבוּשׁ

שְׁהָיוּ עוֹלוֹת תָּדִיר מִגֶּשֶׁר הַאָנָחוֹת

 כְּשֶׁנָהַגְתִּי לַחֲצוֹת בְּמַקְלִי וּבְתָּרְמִילַי אֶת אָשְׁדוֹת הָנָהַר.

אָחַר כָּךְ אֶת בִּזְקֵי הַבְרָקִים הַמְסָמְאִים,

וְאֶת קוֹלוֹת הַרְעָמִים שְׁקָמוּ וְעָלוּ מִתּוֹכֵךְ

כְּמוֹ מִתּוֹךְ הַר גָּעַשׁ שְׁהִתְפָּרֵץ,

וְאֶת רְעִידוֹת הַגוּף וְאֵשׁ הַדָם וְהַמָלְקוֹחַ וּסְעָרוֹת הַרוּחַ

 שְׁהָיו מִתְרָגֶשׁוֹת וּבָאוֹת עָלֵינוּ בְּהֵינֶף יָד

וְאָחַר כָּךְ אֶת דִּמְמַת הַשַׁלְוָוה

וּקְרִיאוֹת הַשֶׂכְוִוים, וְאַיְילֹת הַשָׁחַר שְׁעָלוּ מִן הָחֲלוֹנוֹת

לִשְׁטוֹף אֶת פָּנֵינוּ שְׁהֶאֶדִימוּ.

*

חֲלַל חַדְרִי חָסַר הַפְּנִיוֹת הוא שׁוּתָף סוֹד נֶאֱמָן

לַשֶׁקֶט הַזָחוּחַ שְׁנִפְרָשׂ בּוֹ כְּשֶׁשָכַךְ הַמָבּוּל

 שְׁאֵינוֹ מָרְפֶּה מִמֶּנִי, שְׁאֵינוֹ נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ.

אָפוּף בְּעֲשָׁן סִיגָרִיוֹת וּבְמַחֲשָׁבוֹת,

וְצֵל כַּפּוֹת רַגְלָיִם שְׁנוֹתְרוּ טְבוּעִים עַל הַקִיר שְׁמִמּוּל.

©