סיפורים

מי?פלצת.

אין לדעת לפעמים מי הוא הטוב ומי הוא הרע.

יש מיקרים שהלבן שלך זה בעצם השחור שלי,

והשחור שלי זה בעצם הלבן שלך,

ויכול להיות שהתפוח הרקוב שלי זה הפרי הבשל בשבילך

והפרי הבשל שלך, זה התפוח הרקוב שלי.

 

רשרוש מתחת למיטה.

"ירון, ירון!" צעקתי לאחי הגדול שיבוא לחדרי החשוך.

"כן, הילה" הוא אמר.

"אתה יכול לבדוק שנית מתחת למיטה שלי אם יש מפלצת?"

"אני אומר לך הילה, אין שמה שום מפלצת"

"נו, בבקשה תבדוק שוב, אני בטוחה שהיא שמה!" אמרתי וכמעט בכיתי.

"טוב אני בודק" הוא אמר והדליק את האור.

אחרי זה הוא בדק ואמר שהשטח נקי ממפלצות,

ולייתר ביטחון הוא בדק גם בתוך הארונות של חדרי,

מאחורי המאוורר, מתחת המיטה השנייה של אחותי שישנה היום אצל

חברה שלה וגם מעל המדפים. "השטח נקי, לילה טוב היללוש" הוא אמר, כבה את האור

ויצא מהחדר.

אני שכבתי על הגב ובהיתי בתקרה, אין מפלצות, הן לא קיימות,

הכל ראש בראשי.

עצמתי עיניים וניסיתי להרגיע את גופי ולהירדם, מחר אני צריכה

לקום מוקדם לבית ספר, יש לנו מסיבת סיום כיתה א' ואני צריכה להתכונן.

 

כשנכנסתי טיפה לשלוות השינה שמעתי שוב פעם רשרוש של

משהו לא מובן מתחת למיטה, פקחתי את העיניים ישר ואמרתי לעצמי בקול

שאין דבר כזה מפלצות והכל בראשי, הרשרוש פסק ואני טיפה נרגעתי,

עצמתי שנית עיניים וניסתי להיכנס שנית למצב של השינה.

אך בגלל הרשרוש שחזר לו מתחת למיטה פקחתי שוב פעם עיניים,

הרשרוש המשיך, ואני אמרתי טיפה יותר בקול שזה לא אמיתי

ושכול הקול הזה בראשי. אך הרשרוש התחזק ואז שמעתי כאילו

מישהו מרים בלטה מתחת למיטה ואחרי זה כמו השתעלות כזאת.

אני נחנקתי, הרגשתי אפילו איך טיפה של דמעה יורדת לי מהעין וישר נכנסתי

מתחת השמיכה.

"היי! לאן הגעתי?" שמעתי קול אישה אומרת מתחת למיטה שלי

והלב שלי דפק בצורה היסטרית, הרגשתי כאילו

הוא ממש הולך לצאת מתחת לעורי. התחלתי לבכות.

שמעתי איך הדבר הזה נתקע לי במיטה וזוחל מתחתיה לכיוון חוץ ואז נעמד, נאנח ואומר

"אחח.. כמה אפשר לחפור?, מעניין לאן הגעתי.." אני התחבאתי מתחת לשמיכה, רועדת מפחד,

הרגשתי אפילו איך הפיפי בורח לי. לפתע שמעתי את הדבר הזה שיצא לי מתחת

המיטה מטייל לי בחדר ואז מדליק את האור, "מעניין" המפלצת הזאת אמרה ואז שמעתי אותה אומרת

את הדבר המפחיד מכל-

"מעניין מה יש מתחת לשמיכה הזאת" וצעדיה באו לכיווני.

ואני ממש הייתי מלאת תקווה שירון עובד עלי וזה בעצם הוא, אז עצמתי עיניים בשביל לשחק אותה ישנה והרגשתי איך השמיכה

יורדת מעלי, פקחתי עיניים והמפלצת הייתה שמה.

מסתכלת עלי בהלם, פעורת פה ואז היא צרחה ואני הסתכלתי עליה וצרחתי גם.

היה לה מבנה פנים אסתטי אליפסי כזה, היה לה שערות ארוכות צהובות על הראש,

האוזניים שלה היו ממוקמות בשתי צדדי פנייה, בחלק התחתון של פנייה היה הפה שהיה מורכב

משתי חתיכות בשר אדומות גמישות שנמצאות אחת על השנייה שמאחוריהן ישנם הרבה

דברים לבנים כאלה ההולכים בתוך כל חלל פייה, לשונה הייתה רק אחת אדומה ארוכה,

מעל פייה היה כנראה האף שהיה ארוך ושפיצי כשבשתי צדדיו ישנם שני נחיריים,

מעליו יש רק זוג עיניים כשעיין אחת בצד שמאל והשנייה בימין והן אליפסיות כאלה.

"מה אתה?!" המפלצת שאלה אותי אחרי שנרגעה, "אני בת- אדם " השבתי לה,

"לא את לא" המפלצת אמרה לי "אני בת- אדם. את מפלצת או חייזר".

 "לא.. אם כבר את מפלצת או חייזר, אני בת- אדם" אמרתי.

"לא את לא" היא אמרה ואז הוסיפה "לך יש שלושה עיניים באמצע הפנים , אין לך אף- רק נחיריים שהם נמצאים במצח ובפיך אין שפתיים ואין שיניים, זה רק חור עם שתי לשונות.

ושלא נדבר על עורך הצבוע בסגול" אמרה המפלצת ואז הוסיפה

"את יודעת מה.. חוץ משתי אוזניים שגם לך

ממקומות בשתי צדדי הפנים שהן נראות עגולות וגדולות, כל סדר הפנים שלך

אחרת מאיך שבן אדם צריך באמת צריך להראות".

ואני הייתי בשוק, "אז מאיפה באת?" שאלתי אותה

"אני ארכיאולוגית, מצאתי מערה ביער.. " ואני ישר קטעתי אותה

ושאלתי אותה מה זה יער?, והיא צחקה ואמרה שזה מקום מלא עצים

ואני שאלתי אותה מה זה עצים?, והיא אמרה שהיא לא יודעת איך להסביר

והמשיכה "ואז אמרתי שאני רוצה ללכת בתוך המערה כי היא נורא עניינה אותי,

והתחלתי ללכת לפני חודש ורק היום מצאתי את הצד השני שלה" המפלצת אמרה

"אני לא מבינה" הפסיקה ואמרה "איך יכול להיות מקום עם יצורים אחרים לגמרי

שלא יודעים אפילו מה זה עצים בכוכב לכת שלנו?, יכול להיות שבאמת

בני האדם לא גילו את כל הפלנטה שלנו?"

"הילה?!, עם מי את מדברת שמה?!" שמעתי את ירון צועק מהסלון

"עם המפלצת" החזרתי לו

"מה?, איזו מפלצת?, הילה תחזרי לישון" הוא צעק

"כן, באמת.. תחזרי לישון חמודה" המפלצת אמרה,

"אני כבר יבקר אותך מחר בערב, אני רוצה לבדוק עוד כמה דברים".

ואז היא התכופפה וזחלה שנית מתחת למיטה שלי.

 

אחרי כמה שניות ירון הגיע לחדר ושאל

 "הילה, עם מי אמרת שדיברת עכשיו? ולמה האור

בחדר שלך דלוק? "

ואני השבתי לו שנית "עם המפלצת.. היא עכשיו הלכה, היא כנראה

נבהלה ממך" אמרתי לו.

"טוב הילה, תחזרי לישון את יכולה רק להגיד לי מאיפה כל החול

הזה הגיע לרצפה פתאום?" הוא שאל אותי

"אני אומרת לך! המפלצת באה לפה, והביאה לפה גם את כל החול"

"טוב הילה, שיהיה לך לילה טוב" הוא אמר ואז עצם את שני עיניו שבצדדיו

והשאיר רק את עינו האמצעית פתוחה "אתה חייב ללמד אותי לעשות את זה"

אמרתי לו, "מחר אני ילמד אותך, יאללה כבר השמש במרכז השמים, אמצע הלילה"

הוא אמר ואז כיבה את האור בחדרי ויצא.

 

 

אין לדעת לפעמים מי הוא הטוב ומי הוא הרע.

יש מיקרים שהלבן שלך זה בעצם השחור שלי,

והשחור שלי זה בעצם הלבן שלך,

ויכול להיות שהתפוח הרקוב שלי זה הפרי הבשל בשבילך

והפרי הבשל שלך, זה התפוח הרקוב שלי.

תגובות