סיפורים

Catharsis©

 

הייתי שקועה במחשבות ולא הפניתי  את תשומת ליבי לגורם  כלשהו שצריך להיות מודעלו... על השולחן בצלחת, הוגשה לי לחמנייה מבוישת   וזניחה, שלא הראתה סימנים  להתרחשות שעתידה לקרות. לידה התווספו חמאה, פרוסות עגבנייה  ושתי פרוסות גבינה צהובה,שגם הם לא הראו סימנים לקרשנדו בצליל הולך ומתגבר  ובעלייה מדורגת בחוזק  שחלחל  וחדר דרך פני השטח של בטני והתפשט בתוכה. עתה  הוא פעפע ועלה בתחושת בחילה מתגברת.  אך מה עם המחשבות שהן ורק הן חוללו את המהומה, ומה ללחמנייה האומללה העשויה מקמח לבן  עד  שאפשר להכין דבק מבשרה המעורבב במיצי הקיבה, ולריקוד העצבני שהתחולל בבטני עד שאנחה מְקַרְטַעַת שהתקדמה  בחוסר יציבות וחישבה לְהִשָּׁבֵר, פצחה בשירת נכאים.

הכאב הזה היה כעין  פִינָלֶה   לקטע סיום מבריק, המהווה בקורת לדברים שלא מצאו  את דרכם אל הָאִצְטַבָּה המסומנת על ידי בקודים ברורים,שאם אינם  מוגדרים כמעט במדויק, עלול הדבר לשבור מוסכמות  רַחְמָנָא לִיצְּלַן.

ואיך יוצאים מהפלונטר הזה כשהמחשבות מציקות? כיצד הקודים הברורים האלה לא נהירים לכל אחד, באיזו דרך התובנה הזו מחוורת לי ואנשים מסביבי לא חשים את חוסר האיזון באווירה, את חוסר האיזון בהבנת החיים. ואז , הרצאה בנושא של  אהדה והזדהות עם האחר, היכולת להבין מדוע מישהו מתנהג באופן מסוים,  האירה  וניקתה תאים אפורים שהיו מלאים בכעס ובעצב, תחושה לא טובה של תקוות או ציפיות שלא התגשמו. קו מנחה, או אִמרה קצרה המבטאת עיקרון העומד ביסוד "חיה ותן לחיות." או, אני לא אחראית על אושרו של איש אלא רק על אושרי שלי." איזה משפט גאוני שאימצתי אותו  בחיוך מזוכך לזוג חתולַי  יובב ושמשון שחיכו לבואי ביללות שמחה, הותירו אותי בתחושת טיהור של רגשות  catharsis

זה לא סיפור במובן של עלילה, אין כאן עלילה, אלא הבנת המשמעות או המהות האמיתית והעמוקה של דבר, בעיקר מתוך תפיסה אינטואיטיבית. ואם כך, גלי וענת אגמי (הארלי) לכן  יקרות לי מאד, תודה על  מה שאתן .

 

תגובות