לא נחיה לנצח

לֹא נִחְיֶה לַנֶצַח

לֹא נִחְיֶה לַנֶצַח אַתְּ יוֹדַעַת.

אָז לִפְעַמִים צָרִיך לָדַעַת, גַם לָקַחַת,

וְלֹא לְהִיכָּנַע לַעֶצֶב.

לֹא לְאַבֵּד אֶת חוּשׁ הַּקֶצֶב,

וְלִשְׁמוֹר תָּמִיד, עַל רֶצֶף,

רֶגֶשׁ הַּאַהֲבָה.

כִּי לֹא נִחְיֶה לַנֶצַח, אַתְּ יוֹדַעַת.

וְלִפְעָמִים צָרִיךְ לַגַעַת גַּם בַּעֶצֶב הֵּחָשׂוּף,

 וְלֹא לִכְרוֹעַ בֶּרֶךְ,

 לֹא לְאַבֵּד אֶת הַּדֶרֶךְ,

כִּי הַּזְמָן הוּא בַּעַל עֶרֶךְ,

לִחְיוֹת בְּאַהֲבָה.

חַיְיכִי, וּתְנִי לַלֵב לַעוּף חוֹפְשִׁי,

אֶל מֵרְחַבֵי חַיִים

וְקַבְּלִי אֶת כָּל שֶׁתְבַקְשִׁי,

בְּאַהֲבָה מֵאֶלוֹהִים.