שירים

שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת יָרוּ עֲנָנִים מִטְעָנָם
עַד שֶׁפָּסְקוּ.
שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת נִלְחֲשָׁה תְּפִלָּה
עַד אֵלֶם.

אָטוּם לִתְפִלּוֹת, נִגַּף לַיְלָה
כְּשֶׁאֶשֶׁד שֶׁל אוֹר
פָּרַץ בְּאַדְנוּת מֵרֶחֶם שָׁמַיִם.

וּבַשְּׁלוּלִיּוֹת שֶׁנִּקְווּ בְּסַעַף אַשְׁמוֹרוֹת,
נֶשֶׁב רוּחַ הִרְעִיד אַדְווֹת צִפִּיָּה.

מתוך מחזור שירים "בין זריחות לשקיעות".

תגובות