משבועות ליום כיפור

 

"שלום, שלום, ידידי!"
"שלום, אחי, וברכה!"
"אתה תותח אמיתי!
מה הענינים אצלך?"
"הכל בסדר איתי.
ברוך השם!
חלומותי מתגשם.
אישתי אוהבת אותי -
מכבסת, מכינה.
גם ילדיי מרוצים.
יותר מזה מה רוצים?"
"אך אתה עוד מתמזמז
עם השכנה בפינה?"
"למה זה אתה רומז?
היא מדהימה, השכנה...
רק שבעלה גילה
התחיל לצעוק, לצרוח.
מיותרת כל מילה.
בא לי אותו לרצוח!
ומה איתך, יא תחמן?
מה העינינים בעבודה?
הרי אתה לא רחמן.
זאת האמת, זו עובדה!"
"את עסוקי סגרתי.
את שותפי סידרתי...
רימיתי  ושיקרתי...
את החוזה הפרתי...

בישבילו בור חפרתי...
וגנבתי...

 ורבתי...
בסוף את תיק החובות לעמיתי תפרתי."
"תשמע, אחי, מצטער.
אני חייב למהר.
כי הבטחתי להוריי
אבקר בשבועות.
כי לא רבים ביקוריי
תובעים ממני כבוד.
כך אמהות ואבות.
כל הזמן דורשים חובות."
"אז חג שבועות שמח!
ויהיה טוב נניח.
כי... עכשיו חג שבועות
מתן תורה ומצוות
ועשרת הדיברות.
אם אלוהים לא יסלח
את העונש הוא ישלח.
לא מעונין בצרות."
"אתה פחדן תמידי...
עשינו דבר אסור?
אל דאגה, ידידי
עוד מעט בא יום כיפור.
אז נבקש מחילה,
נצום קצת, ונבכה.
פה דמעה, שם תפילה,
ובסוף נצא נקי."
"נו, טוב הרגעת אותי.
להתראות, חמודי!"