מחול האותיות

האלף והבית היו רק ידידים

אך חיפשו משמעות מורחבת  לידידותם,

חשבו, אם ירחיבו את מעגלי רעים,

יאמצו  אולי חבריהם החדשים, אותם.

פגשו את גימל הזקוף,פוסע וצעדו רחב

הביט בהם באף סולד, שלח  מבט גאה,

הוא לא חיבב ממש את בית, לכן סב

הוא לאחור, הפנה לה את הגב.

מה קרה כשדלת. ראה אותם,
כופף גוו, השפיל ראשו, עצר עמד בצד.

הושיטו לו ידיים מציעים חברותם,

אך דלת היה אדיש, והקשר עימו אבד.

את הא הם לא פגשו, נעלם בסמטאות,

הלכו אל וו, רזה בעל רגליים צנומות,

גם הידידות עימו לא הניבה משמעות

ניסו לחברו באוב, לא היה זה ברצינות.

את זין פגשם במועדון, היה מעט שתוי,

אז הוא חיבב את אלף, בז לבית האטומה.

בית דאגה מאד לאלף , כידיד ראוי,

כי זין יחד איתם, הוא  זאב לכיפה אדומה.

במורד השדרה פגשו את חית וטית,

מושיטים ידיים בברכה ומנשקים את בית,

בית סלדה מטית שתמיד היא על גבה,

ואמרה לאלף בלחישה, איתם חיים בחטא.

כשהתרחקו אל השדות והגבעות המוריקות,

פגשו בתאומי ההא, פוסעים כפופים בדאבה.

אחזו ידיים ורקדו, הסתחררו כאש, כלהבה,       

כשעצרו הארבעה, גילו את משמעות האהבה.