זיכרון ילדות שלא נפסק

הסיפורים ששמעתי מאנשים אחרים

לא מצליח, לזהות אותי בתוכם

מביט מהצד

בזמן שהעלילה נמשכת

עוצם עיניים

מנסה לצייר את התמונה

להיכנס אליה

בורגנות שקטה, אישה יפה

שני ילדים קטנים, ארוחת צהריים בנמל

ואז מתעורר

אל שריקה של אזעקה

זיכרון ילדות שלא נפסק

ויכול לראות

את הסיפורים ממשיכים להירקם

ולא מצליח לזהות

את הדמות שלי נכנסת לתוכם

היו לי סיפורים משלי

הם לא התחילו

העמודים נתלשו

אני מביט מהצד

לא מצליח להיכנס

בורגנות שקטה, אישה יפה

שני ילדים קטנים, ארוחת צהריים בנמל

ובינתיים משלים את המציאות

מפרטים של דמיון

שם היא כאן, שם אנחנו לבד

ואז הכל מתחבר

כמו בסיפורים ששמעתי

כמו בתמונות שאני מצייר

עד שאני מתעורר

זיכרון ילדות שלא נפסק

שיחות ארוכות בשתיקה

שירים שלא מפסיקים להיכתב

כל הפצעים, כל הצלקות

מציאות שמשלימה פרטים מתוך מגירות

אני מביט מהצד

לא מצליח להיכנס

בורגנות שקטה, אישה יפה

שני ילדים קטנים, ארוחת צהריים בנמל

אני מתבונן ועוצם עיניים

מפחד לפקוח אותן ולגלות

מה שחסר

הסיפורים ששמעתי

זיכרון ילדות שלא נפסק

אני מרכיב מציאות

מפרטים חסרים

שמפוזרים אצלי במגירות

מביט מהצד

לא מצליח להיכנס